התקוה שבהסכם הורות משותפת

חדר הגישור שלי, בין כל הסיפורים הטעונים, כאב הפרידה והשבר חווה גם לעיתים סיפורים מסוג אחר. סיפורי בנייה של הורות משותפת.

אחד הזוגות שהגיעו אלי, הם בכלל לא זוג שגרתי, הם ידידים כבר הרבה שנים ובשנה האחרונה שניהם היו נטולי זוגיות רומנטית ו"ברגע של חולשה", לדברי הבחורה, הם מצאו עצמם יחד במיטה. הקשר המיני נמשך כחודש עד שהבינו שאינם מתאימים כזוג והמשיכו בדרכם…

אחרי חודש נוסף התברר שהיא בהריון.

מתקרבים לשנות ה- 40 הבינו השניים שאין מצב לוותר על התינוק, על המתנה הקטנה שיצרו יחד וכנראה שזה מכתוב כמו שאמר הבחור.  "אני מאמין שזה לא סתם, לא סתם היינו ביחד ולא סתם יצרנו חיים".

הם גם הבינו שהם לא רוצים לחיות כזוג ובחכמה רבה פנו לגישור על מנת לבסס הסכם הורות. בכדי לגבש את ההסכם עברתי עם בני הזוג על שאלון מפורט הכולל שאלות רבות, תוך מתן תשומת לב לפרטים הכי קטנים בהתייחס לתקופות החיים המשתנות.

התקופה הראשונה אליה מתייחס ההסכם היא תקופת העוברות: באיזה יחס כל אחד מהם יישא בעלות התשלומים השונים עבור בדיקות ההיריון השונות דוגמת סקירות המערכות, מעקב ההיריון ועוד. מה עמדת כל אחד מהם ביחס לביצוע הבדיקות הללו האם לבצען באופן פרטי או להסתפק בשירותי קופ"ח? האם לבצע מי שפיר נוכח גיל האישה או שמא להסתפק בבדיקות הדם החדשניות שקיימות היום ברפואה, איפה האישה תלד ועוד ועוד.

לגבי התקופה שלאחר הלידה: נערך סיעור מוחות סביב – איך יראו זמני השהות עם האב בשלבים המוקדמים שלאחר הלידה, האם ברצון האם להניק? אם כן עד מתי? כמה זמן לאחר סיום ההנקה יוכל האב להתחיל בזמני לינה אצלו?  האם מיד בתום חופשת הלידה של האם ישכרו מטפלת? אם כן עד מתי? איך תראה חלוקת ההוצאות הללו ביניהם? באיזה גיל הם חושבים להכניסו למשפחתון? או שמא ישירות לגן עיריה בהגיעו לגיל 3? מה יהיו המזונות שישלם האב בשלב הראשון עת האם מניקה? וכמה אח"כ.

בנוסף, עשינו סיעור מוחות סביב השאלה מה קורה אם לאחד ההורים או לשניהם יהיה בן זוג בחייו שיהפוך למעשה להורה נוסף. האם ירצו להגביל את כוחו של בן הזוג החדש ביחס לילד? האם יש תזונה שמוסכמת על שניהם שהילד יוזן בה?  מה עמדת כל אחד מהם ביחס לחיסונים? מה רצונם ועמדתם ביחס לטיפולים פרא רפואיים?

כשהגענו לשאלות הנוגעות לזרם החינוכי עליו הם מסכימים, הנושא עורר מעט מחלוקות וסערה קלה, היא רוצה חינוך אנתרופוסופי ולאחר מכן בגיל יסודי שילך לבית ספר דמוקרטי, במטרה להעניק לילד חופש שיחליט על עתידו והוא לעומת זאת דוגל במצוינות ורוצה חינוך ממלכתי, תוך הליכה בתלם.

העיסוק בחינוך הילד היה חשוב לשניהם ובהחלט שיקף גם את האישיות של כל אחד מהם. אך היופי היה בזה שהרצון שהקשר יצליח גרם לכל אחד מהם מעט לשחרר ולהתקרב אל הצד השני, ההחלטה היתה על גן אנתרופוסופי, בי"ס ממלכתי וכאשר יגיע הילד לגיל בו יוכל לבחור לבד, יבחנו מה הוא רוצה ויישרו קו, במידת האפשר, עם רצונותיו.

בנוסף, הם תכננו והתחייבו בהסכם לעבור להתגורר סמוך לפני לידת התינוק בקרבת מקום מגוריהם של הורי הבחורה, בשתי דירות שישכרו בסמיכות והתחייבו שלא להתרחק האחד ממגורי השני כדי לאפשר בהמשך משמורת משותפת.

כך התקדמנו אט אט אל תוך נבכי החיים הבאים עליהם לטובה כשבדרך אנחנו מאתרים ומסמנים ערכים משותפים ועקרונות – על כגון: הוגנות, חברות, תקשורת, כבוד והערכה הדדית והם החליטו שעקרונות – על אלו ינחו את ההורות המשותפת שלהם ואף קבעו שהם ישמשו נר למתן פרשנות של סעיפי ההסכם.

הפגישות היו נעימות, מאוד מרגשות ואנושיות. ניכר כי יש בניהם חברות וידידות עמוקה, הרבה הערכה ורצון אמיתי שזה יצליח.

המוטו היה "נסו לצפות את הבלתי צפוי" וכך עברנו נושא נושא, בניסיון לאתר דילמות או בעיות שעלולות לצוץ. דיברנו על היום שאחרי שכל אחד מהם ייצר זוגיות אמיתית, על מקום המשפחה הקטנה שיצרו בסיטואציה המורכבת. דיברנו על שינויים פיננסים, על נסיעות לחו"ל, על חופשות, חגים ושבתות. כל הנושאים שעולים בהסכמי גירושין, אלא שכאן הכל היה נטול אמוציות קשות, ללא מטען רגשי, בכי והאשמות.

נראה שהמשפחה החדשה והמיוחדת הזאת שנוצרה היא משהו באמת מיוחד ומרגש.

קרו עוד אודות גישור גירושין

השאר תגובה