הרובד הרגשי בגישור גירושין: המדריך למרחב בטוח ויצירת תקשורת בריאה

אם יש משהו שלא חסר בחדר הגישור הוא רגש, כנראה שלא במקרה המילים האלו מורכבות מאותן אותיות. עם ניסיון של שנים בגישור, אני יכולה לומר שראיתי כבר את כל סוגי הרגשות בחדר הגישור. חשוב לי להגיד שכל רגש הוא לגיטימי. אין טוב או רע.

במהלך תהליך גירושין, רגשות רבים מציפים את שני בני הזוג – כעס, פחד, אכזבה, אשמה, וגם לא פעם תקווה שקטה לשינוי. הרובד הרגשי בגישור נוגע בדיוק במקום הזה: במרחב שבין ההיגיון למשבר, בין הצורך להיפרד ובין הצורך להישמע.

גישור איננו טיפול פסיכולוגי אלא תהליך שמבוסס על הקשבה, הכלה והבנה הדדית. כאשר בני זוג מצליחים לדבר, להבין אחד את השנייה ולפרק מטענים, נוצרת קרקע פורייה להסכמות.

מהו הרובד הרגשי בגישור גירושין?

חדר הגישור הוא מקום בטוח ואי של שפיות בשלב הקשה הזה בחיי הזוג. זהו המקום לחשוף את הרגשות העמוקים, לדבר על דברים שאולי לא עלו אפילו במהלך עשרות שנות נישואים.

בתור מגשרת גירושין, תפקידי בתהליך הוא לשאול את השאלות, להוביל ולהנחות את המגושרים להבנת ולחשיפת הצרכים העמוקים שלהם. המטרה היא לעזור למגושרים לראות את התמונה המלאה - הן המצד הרגשי והן מהצד המשפטי.

הזמן שבין הפגישות - הזמן הכי חשוב בתהליך

הזמן שבין הפגישות מסייע לכל צד לדייק את עצמו עוד ועוד, מסייע לדברים לחלחל ולשקוע ומהמקום הזה נולדים פתרונות יצירתיים. זה המקום הבטוח שלכם לבטא את הקושי והרגש, לתת לו מקום ולשחרר אותו. זה הזמן גם לתת לאסימונים ליפול ולהבין מהם הצרכים האמיתיים שלכם.

למה כל כך חשוב לדבר על רגשות בגישור גירושין?

גירושין אינם רק תהליך משפטי – הם בראש ובראשונה תהליך רגשי. לעיתים קרובות, הקושי להגיע להסכמות משפטיות נובע מדובר מהתבצרות בעמדות, דבר הנובע מרגשות וכעסים מודחקים. הכאב, התסכול או תחושת האכזבה עלולים לחסום כל שיח ענייני.

אני מאמינה שגישור גירושין הוא קודם כל תהליך רגשי, ורק אחר כך משפטי. כשאני עוזרת לכם להבין את הצרכים האמיתיים ומה באמת מנהל אתכם, משם עשויה להגיע פריצת הדרך. וזה פותח את הפתח להגיע להסכמות משפטיות.

היתרונות של מתן מקום לרגשות בגישור

כאשר נותנים מקום לרגשות בתהליך הגישור:

• המתח יורד - כשרגשות מקבלים ביטוי והכרה, הלחץ הפנימי מתפוגג והמרחב לשיח רציונלי נפתח.
• תחושת השליטה חוזרת - במקום להרגיש קורבן של נסיבות, בני הזוג חוזרים לתפקד כמקבלי החלטות אחראיים.
• אפשר להתחיל לשתף פעולה - גם כהורים, גם כשותפים להסכם. התקשורת הבריאה שנוצרת משרתת את המשפחה גם לאחר הגירושין.

הרגשות הנפוצים בחדר הגישור ואיך מתמודדים איתם

כעס וכאב - האורחים הקבועים

הרבה פעמים הכעס והכאב מתערבבים להם. אין כמעט גישור ללא כעס וכאב. אחרי שנים של מריבות, שני הצדדים מגיעים עם מטענים מאוד גדולים אחד על השני. הכעס והכאב הם ממש חלק בלתי נפרד מהתהליך.

זה המקום להתבונן רגע בכעס ובכאב, להבין איך הם מפעילים ומנהלים אותנו, איזה השפעות יש להם על תהליך קבלת ההחלטות של כל אחד מבני הזוג, איפה הכעס והכאב מייצרים חסימות ומה הם לא מאפשרים בתהליך.

לעיתים ההבנה הזאת קצת מרגיעה ומאפשרת קבלת פרופורציות חדשות, כי פתאום הצדדים מבינים שבאמת אין אצל אף אחד מהם רוע ואף אחד הוא לא "מפלצת", אלא יש כאן לבבות מדממים ופגועים שמייצרים תגובות שרשרת מכאיבות.

רחמים וחמלה – הכוחות המרפאים

באופן מפתיע או שלא, אלה רגשות שעולים בחדר הגישור לא מעט. לא תמיד בהתחלה כי שם שולט בעיקר כאוס כאב וכעס גדול - אבל בהמשך, בהחלט אפשר לפגוש אותם.

חמלה כלפי הצד השני מגיעים כאשר אנחנו מבינים את המצוקה שלהם ומסוגלים לראות את הקושי. חמלה יכולה להיות רגש מאוד חיובי בחדר הגישור - כאשר אנחנו רואים את האחר, מבינים אותו ומוכנים לבוא לקראתו.

אך יש מקרים שבהם מדובר ברחמים שעלולים להוביל לוויתור על דברים חשובים. זה המקום שלי כמגשרת לעזור לצדדים להתבונן אל תוכם פנימה ולהבין מה מפעיל ומנהל אותם בעת קבלת ההחלטות.

חרטה ובקשת סליחה

הרבה רגשות חרטה עולים במהלך הגישור – על השנים שחלפו, על התנהגויות שהצדדים לא הבינו כמה שהן פוגעות בצד השני. ולפעמים גם חרטה על עצם הרצון להתגרש.

כאשר מדובר בחרטה על העבר ועל מה שהיה, לרוב תגיע גם התנצלות ובקשת סליחה. זהו רגע חשוב שלא תמיד קורה בתהליך הגישור, אבל כשאני נתקלת בו הוא מאוד מרגש ומסייע לייצר תנועה ומומנטום להמשך התהליך.

פחד מהעתיד ומחוסר הוודאות

פחדים שונים מציפים בני זוג בתהליך הגירושין: פחד כלכלי, פחד מבדידות, פחד מפגיעה בילדים, פחד מההורות הבודדה. כל הפחדים האלה לגיטימיים ומובנים.

בתהליך הגישור נעשה הבחנה בין עמדה שמציג בן הזוג לבין הצורך האמיתי שלו. כך למשל מגושר שיגיד בפגישה: "אני לא מוכן לוותר על הבית בשום אופן", לפעמים מביע בעצם פחד אמיתי ועמוק לאבד את הקשר עם משפחתו וילדיו ולהישאר לבד.

ההשפעה החיובית על הילדים

גישור תומך לא רק בבני הזוג אלא גם בילדים. כאשר הילדים מרגישים שההורים מסוגלים לתקשר, גם אחרי שהם נפרדים – זה מעביר מסר של יציבות, אחריות ואכפתיות.

ילדים אינם זקוקים להורים שנשארים יחד בכל מחיר. הם זקוקים להורים שמכירים בצרכים שלהם, מתייחסים זה לזה בכבוד וממשיכים להיות "צוות הורי" גם לאחר הפרידה.

מעבר להסכמות המשפטיות, לעיתים תיווצר תקשורת בריאה וטובה יותר ביניכם שתשרת אתכם גם לאחר הגירושין, במיוחד אם יש לכם ילדים משותפים. כך שתוכלו אולי להרוויח בנוסף גם כלים לחיים החדשים שלפניכם.

יצירת הורות משותפת בריאה

התהליך הרגשי בגישור מכין את הקרקע להורות משותפת מוצלחת. כשהורים לומדים לתקשר בצורה מכבדת ויעילה, הם יכולים להמשיך לקבל החלטות טובות עבור ילדיהם גם לאחר הגירושין. הכלים שרוכשים בני הזוג במהלך גישור גירושין, ובעיקר היכולת לתקשר ולפתור בעיות בעתיד, הם העוגן האמיתי להצלחה.

מה כולל הרובד הרגשי בפועל?

יצירת מרחב בטוח לשיח אישי

המסגרת הפיזית והרגשית של חדר הגישור מאפשרת לבני הזוג להעלות נושאים שקשה להם לדבר עליהם במקומות אחרים. זהו מרחב ללא שיפוטיות, בו כל רגש וכל חוויה מקבלים מקום.

שיח שמאפשר לראות את האדם שמולך

במקום להתמקד רק בטענות המשפטיות או בעמדות נוקשות, הגישור מאפשר לכל צד לראות את בן הזוג לשעבר כאדם עם צרכים, פחדים ותקוות.

פירוק רגשי של קונפליקטים ישנים

מטענים רגשיים מהעבר יכולים לחסום כל יכולת להגיע להסכמות. בתהליך הגישור אנחנו מפרקים את העמדות הנוקשות האלו ונותנים מענה לצורך האמיתי שעולה.

תרגול הקשבה הדדית ותקשורת מכבדת

הגישור מלמד כישורי תקשורת שישרתו את בני הזוג גם לאחר התהליך. במקום השמצות וטענות, לומדים לבטא צרכים ולהקשיב לצד השני.

ניסוח צרכים וגבולות מתוך שיח – לא מתוך תקיפה

במקום להציג דרישות כתביעות, בני הזוג לומדים לבטא את הצרכים שלהם באופן שמאפשר למצוא פתרונות יצירתיים ומקובלים על שני הצדדים.

מה אומרים המחקרים על הרובד הרגשי?

מחקרים בישראל מצביעים על החשיבות של הרובד הרגשי בגישור:

דוח של מכון ברוקדייל (2019) מצא ש78% מהמשפחות עם ילדים שהשתתפו בגישור עסקו ישירות בנושא הורי רגשי, מה שמעיד על עומק הרגש המעורב בהחלטות.

הוועדה הממשלתית להסדר סכסוכים (2023) מדווחת כי גישור במסגרת יחידות הסיוע מפחית רמות קונפליקט ומשפר את התקשורת בין בני הזוג, גם במקרי גירושין מתוחים.

מחקרים בין-לאומיים מראים שזוגות שעברו תהליך גישור שכלל התייחסות לרובד הרגשי דיווחו על שביעות רצון גבוהה יותר מההסכם שהושג, ועל תקשורת טובה יותר גם שנים לאחר הגירושין.

האיזון בין רגש ופרקטיקה

חשוב להדגיש שהרובד הרגשי בגישור אינו מחליף טיפול פסיכולוגי מקצועי. זהו תהליך ממוקד שמטרתו לאפשר התקדמות בהסכמות המשפטיות והמעשיות.

כמגשרת, אני יודעת לזהות מתי עולה הצורך לבדוק עם מגושר אפשרות לפנות למטפל מקצועי, 

לעיתים הפגישה הראשונה היא זו שעוזרת להבין לאן הקשר ימשיך - לגירושין, לטיפול זוגי, לטיפול רגשי של אחד הצדדים או כל דרך אחרת שבני הזוג יבחרו לעצמם.

מגשר גירושין אחראי

מגשר גירושין אחראי יודע גם לקחת צעד אחורה כשהוא מבין שבני הזוג לא הגיעו לנקודת האל-חזור שלהם, ויש עדיין מה להציל.

ומה אם באמת עולה חרטה על הרצון להתגרש? תמיד יש דרך חזרה וכבר קרו מקרים שזוגות הבינו תוך כדי התהליך שהם רוצים לנסות לשקם את הנישואים שלהם. ויש כאלה שאפילו הצליחו וחיים בשלום ובאהבה מאז.

לסיכום - ריפוי דרך דיבור

בתוך סערת הרגשות של הגירושין, הרובד הרגשי בגישור הוא שמאפשר לפרום קשרים ישנים מבלי לקרוע. הוא פותח דלת להסכמות, מרפא תקשורת פגועה – ובעיקר מאפשר להמשיך הלאה מתוך כבוד הדדי והבנה.

כמו שנאמר קודם לכן - אין רגש שהוא לא לגיטימי בחדר הגישור. זה המקום הבטוח שלכם לבטא ולהתבטא, לפרוק את מה שלא ביטאתם במשך שנים בנישואים וככה אפשר להתחיל לבנות יחד עתיד בריא יותר לכולם.

התהליך הרגשי בגישור גירושין הוא לא רק כלי להגעה להסכמות - הוא הזדמנות לריפוי, לצמיחה אישית ולבניית יסודות בריאים לחיים החדשים שלפניכם.

מוזמנים לפנות אליי לכל שאלה או ליווי בתהליך.

שלכם,
סיגל גאיה כסיף - עורכת דין ומגשרת
054-4203430

מתמחה בגישור משפחות באזור השפלה:
ראשון לציון, רחובות, נס ציונה, גדרה, יבנה, חולון ובאר יעקב