מה גורם לנו לקבל החלטות פוגעניות בחדר הגישור?
אתחיל בכוכבית חשובה מאוד: אין דבר כזה החלטות נכונות או לא נכונות בגישור לגירושין.
יש החלטות נכונות או לא נכונות לכם. כלומר כאלה שמקבלים אותן מתוך דחף רגעי או ראייה לא מדויקת של המצב. ועל זה הייתי רוצה להרחיב על כמה זה חשוב לקבל החלטות מתוך הבנה של מה מנהל אותנו, מתוך מודעות ובחירה.
הנה כמה נקודות כאלו במהלך הגישור שאותן אני מסמנת בעדינות למגושרים שלי ועורכת סביבן שיח וסיעור מוחות כדי לבחון איזה השלכות עלולות להיות להן בעתיד.
דווקא
גירושין מוציאים מהצדדים לפעמים רגשות ילדותיים וזה מובן לגמרי. זאת תקופה שבה הכול צף – כל מה שלא ניתן לו מקום עד עכשיו. הכעס, הקנאה, התסכול על שנים שכל צד הרגיש שהוא נותן יותר, על זה שהצד השני לא רואה אותי. ולפעמים בשלב הזה מגיע ה-דווקא. ראיתי זוגות שמקבלים החלטות בלי שום הסבר רציונלי רק כי בא להם עכשיו לעשות את זה. כשזה קורה בדרך כלל אערוך שיחה נפרדת עם הצד ואברר אתו למה חשוב לו שיקרה הדבר המסוים, אברר אתו איזה עוד אפשרויות או דרכים קיימות. לעיתים השאלות עצמן מולידות הבנות שמובילות לקבלת החלטות מדויקות מתוך מודעות לגבי מה שמנהל אותנו.
נקמה
אפשר לומר שנקמה היא האחות הגדולה של ה-דווקא. היא נולדת מכאב והיא אנושית ובאותה נשימה גם הרסנית. חשוב להכיר אותה ולהבין מתי אנחנו פועלים תחת ההשפעה שלה ומתוך ההבנה הזאת אפשר לדייק את עצמנו עוד ועוד. לא תמיד אנחנו מגיעים למצב של סליחה אמיתית בין הצדדים, אבל כן חשוב לראות מעבר לרגשות האלו ולחשוב מה הכי נכון עבורכם ועבור הילדים.
ייסורי מצפון ואשמה
הם הצד השני של נקמה. הם בדרך כלל מלווים את הצד שיזם את הפרידה, והם חזקים במיוחד כשהצד השני ממש לא רוצה להתגרש ונאחז בקרנות המזבח. הדבר עלול להוביל את הצד שיוזם את הגירושין להרגיש ייסורי מצפון קשים ואשמה ולקבל החלטות מתוך רצון לפצות את בן או בת הזוג, דבר שעלול להוביל לוויתורים גדולים מאוד כגון תשלום מזונות מופרזים או ויתור על חלקים נכבדים ברכוש המשותף ועוד. שוב, אין כאן נכון או לא נכון, מה שחשוב לי בגישור זה להעלות את הנושא למודעות, לשאול שאלות סביב הקשר הסיבתי בין האשמה שמרחפת בחדר אל מול הוויתורים הגדולים שנעשים. התפקיד שלי הוא לסייע לצדדים לקבל החלטה מתוך מודעות ובחירה ולא מתוך זה שהם מנוהלים מתוך אשמה וייסורי מצפון.
כאוס
אני כותבת לא מעט על הכאוס הרגשי שנמצאים בו הצדדים. לפעמים הם מגיעים לחדר הגישור ורוצים רק לסיים את התהליך כמה שיותר מהר כדי לא לחוות את העומס הרגשי הזה. נכון שזה לא מעמד פשוט, בטח לא בפגישות הראשונות, אבל אחרי שצולחים את הכאוס ונותנים מקום לכאב, לרגשות, לצרכים ולאינטרסים – הרוחות נרגעות מעט, הזמן בין הפגישות הוא גם פקטור רציני בבהירות שנוצרת ואז אפשר לשבת ולקבל יחד החלטות נכונות בלי למהר. אני רואה את זה קורה כל הזמן בחדר הגישור, ומבחינתי זאת אחת ההצלחות החשובות בדרך לגירושין.
בכל מקרה, ההחלטות הן תמיד של בני הזוג. אני רק משתדלת לסייע להם ככל שניתן לראות את כל התמונה כדי שיוכלו לקבל החלטות שיטיבו עימם בחייהם הנפרדים בעתיד.
מוזמנים לצור קשר לייעוץ וגישור,
עו"ד סיגל כסיף - מגשרת גירושין.
אולי יעניין אתכם גם:
Image by Pexels from Pixabay
