העתיד הקרוב

מה למשל? הנה כמה דוגמאות:

מעבר דירה

בזמן הגירושין מחליט הזוג מה לעשות עם הבית שלו. האם למכור אותו לאחד מבני הזוג, למכור לצד שלישי? או להשכיר אותו ולחלק את כספי השכירות. אבל מה קורה כמה שנים אחרי? כאשר אחד הצדדים מבקש לעבור דירה? כמובן שזו זכותו המלאה אבל חשוב להתייחס לנקודה הזו ולהחליט האם הילדים יישארו באותן מסגרות חינוכיות, האם מעבר הדירה יוגבל לרדיוס מסוים כדי לא לפגוע בחיי החברה של הילדים. זו אחת הנקודות שנגדיר בהסכם הגירושין.

רישיון נהיגה

כשמדובר בילדים בגיל ההתבגרות, לא קל לנחש שבקרוב הם יתחילו בלימודי הנהיגה – הוצאה לא מבוטלת בימינו. גם לגבי הנקודה הזו אפשר כבר מראש לקבל החלטה האם ההורים ישתתפו יחד בהוצאות או יחלקו את האחוזים ביניהם בהתאם להכנסות למשל.

משלחת לפולין

כך הדבר גם לגבי המשלחת לפולין שמוציאים בתי הספר – הוצאה לא קטנה שההורים יכולים להחליט מראש האם ירצו להתייחס אליה בהסכם והם יחלקו ביניהם אותה.

טיפול רגשי לילדים

כבר במהלך הגירושין ברור לפעמים שכדאי לתת תמיכה וטיפול לילדים ובכלל לכל המשפחה.
אבל טיפול לפעמים יכול להימשך לתקופה ארוכה יותר ולכן גם פה יכולים ההורים להחליט שהם יישאו יחד בהוצאות הטיפול ובכלל בהוצאות טיפול עתידיות ולקבוע מנגנון בהסכם למקרה של חוסר הסכמות.

כמובן שאלו דוגמאות ספציפיות ולכל משפחה יש את הצרכים והייחודיות שלה. ועוד אוסיף שישנם זוגות שכן  בוחרים לקבל החלטות לקראת העתיד הרחוק יותר – זה כמובן אפשרי ונלך לפי מה שמתאים ונכון להם.

ומה עושים הלאה?
איך בכל זאת מסתכלים על העתיד הרחוק ומקבלים החלטות לגביו?

ברוב המקרים הצדדים בוחרים לא לגעת  בזה כי אין להם באמת יכולת לנבא את העתיד, או לדעת מה יהיו היכולות הכלכליות שלהם בעוד 10 או 15 שנים ולהתחייב למשהו שאולי יהיה הרבה מעבר ליכולותיהם באותה העת.
מה כן עושים? בונים תקשורת טובה בין הצדדים, כזו שתאפשר לכם לייצר שיחה טובה ולפתור יחד כל סוגיה שתגיע בעתיד. וזו עיקר העבודה פה בחדר הגישור.

 Image by Stefan Keller from Pixabay