חשבון נפש בגירושין

חשבון נפש עם עצמנו

הרבה פעמים במהלך הגישור לגירושין אני פוגשת זוגות שמגיעים בצורים בעמדתם. כל אחד טוען שהצד השני אשם בהרס הקשר. אני מבינה את זה מאוד. הכעס כה גדול ואין לנו יכולת אמיתית לראות את הדברים מזווית אחרת. תפקידי כמגשרת הוא לסייע לצדדים לדבר על הקושי ולראות מעבר לכעס.

הרגע המרגש ביותר בחדש הגישור הוא כאשר האבק שוקע והכעס נרגע והצדדים מצליחים לראות את הזווית של הצד השני.
זה הרגע שבו כל אחד מהצדדים, כל אחד בזמן וברמת הבשלות שלו, מסוגל לקחת אחריות על החלק שלו בסיום הקשר.
גם גברים קשוחים ביותר פתאום מסוגלים להגיד – כן, לא הייתי שם מספיק בשבילך.
גם נשים עצמאיות וחזקות אומרות פתאום – גם אני לא השקעתי כבר בקשר שלנו ושקעתי לשגרה.

הרגע הזה של חשבון הנפש של כל אחד, ממיס את הכעס ועוזר לצדדים לקבל ולהבין את המצב. אחריו לעתים מגיע רגע חשוב לא פחות של סליחה לעצמנו ולפעמים סליחה גם לצד השני.

סליחה על מה שהיה

הסליחה הזאת אחד לשני והסליחה לעצמנו, היא זאת שהרבה פעמים עוזרת לצדדים להתקדם הלאה. להבין שהיה פה משהו שנגמר, להתחיל להתאבל עליו ומתוך הקושי לצמוח לחיים חדשים. זה גם השלב שבו יותר קל לצדדים להתרכך מעט ואולי לוותר מעט לצד השני על דברים שהם התעקשו עליהם קודם.

אני מציעה לכל אחד מאיתנו, גם מי שלא בכיוון של גירושים בכלל – להביט פנימה בתקופה המיוחדת הזאת. פנימה לעצמנו וגם לתוך הזוגיות שלנו. לעשות חשבון נפש ולראות את הקושי שלנו וגם את של האחר.

מתוך ניסיון של שנים בחדר הגישור, אני יכולה לספר לכם שחשבון הנפש הזה מביא אנשים למקומות מופלאים ומרגשים.

גמר חתימה טובה,

סיגל.

Photo by Barthelemy de Mazenod on Unsplash