סיפור על בית ויצירתיות בהליך הגירושין

הם עשו אתנו כברת דרך, הגיעו להסכמות כמעט בכל הנושאים שהיו שנויים במחלוקת עד ש… היא הודיעה שבכוונתה לקנות את חלקו בדירת המגורים המשותפת.
מבחינתו, עצם הידיעה שהוא ישלם לה את רכיב המדור עבור הילדים ובכך הוא בעצם ישתתף בתשלום החודשי של המשכנתא שלה, העבירה אותו על דעתו. המחשבה שלה תהיה דירה משלה בזמן שהוא, עם מעט המשאבים שנותרו לאחר החלוקה, יאלץ להתגורר בשכירות, טרפה את כל הקלפים.

להבין מהיכן נובעת ההתעקשות

הוא התחפר עמוק בעמדתו ובשום אופן לא היה מסוגל לקבל את ההסבר שלה. היא ניסתה להסביר לו שרכישת החלק שלו בדירת המגורים, תבטיח לשלשת ילדיהם קורת גג. גם את הנימוק שכך תונחל לילדים לפחות דירה אחת בירושה הוא לא מסוגל היה לקבל. שום דבר לא הועיל, הוא התבצר עמוק בעמדתו, תוך שהוא נתלה בפסיקה הנקודתית והמאוד שנויה במחלוקת בנושא.
שתי הפגישות הבאות עמם היו פגישות נפרדות.
במהלכן הוא דיבר באומץ על הכעס שלו, על הקנאה בה ועל כך שבעצם הוא עוד אוהב אותה בתוך תוכו. היעדרותה ריככה אותו ואפשרה לו לדבר אתנו גלויות. לחשוף בפנינו את חולשותיו ולקלף מעליו שכבות של הגנה שהקשו עליו לראות את הצרכים האמיתיים שלו ושל משפחתו המתפרקת.
גם השיחות הנפרדות איתה היו פוריות, היא הצליחה להיכנס לנעליו וגילתה גמישות מחשבתית רבה.

תמיד יש פתרון

אחרי שהמטענים הרגשיים פורקו בפגישה המשותפת האחרונה גילו הצדדים יצירתיות רבה. הם החליטו שהאישה תמשיך להתגורר עם הילדים בדירה למשך 3 שנים עד הגיע אחרון הילדים לגיל 18, כאשר בתקופה זו הבעל יהיה פטור מתשלום רכיב המדור ודמי המזונות יופחתו בהתאמה. עם הגיע אחרון הילדים לגיל 18 תרכוש האישה את חלקו של הבעל בדירה והבעל מנגד יהיה פטור מתשלום רכיב המדור.
כשיצאנו מחדר הגישור הדהד בראשנו המשפט הבא של קרל ברד:
“למרות שאף אחד לא יכול לחזור אחורה וליצור התחלה חדשה, כל אחד יכול להתחיל מעכשיו וליצור סוף חדש”
וכך בדיוק פעלו בני הזוג האמיצים שלנו.

סיגל כסיף – מגשרת גירושין

לקריאה נוספת: נדל”ן בגירושין