הבחירה בגישור – התחלה של חיים חדשים

עצוב לראות אותם, הם נכנסים לחדר הגישור בכבדות, יושבים זעופים הגב מופנה זה אל זו, הכעס הגדול מורגש גם בלי שיוצאות המילים.
התחלות הן תמיד קשות, במיוחד בגישור לגירושין, שם נאלצים בני הזוג לשבת זה לצד זו ולשמוע האחד את השני כשהפצע עוד טרי ושותת דם.

רואים את האור

ככל שמתקדמים בתהליך מתחיל הקסם של הגישור להתפזר לו בחדר, אט אט, בעדינות, הקסם מאפשר להם בפעם הראשונה להקשיב לעצמם, להבין מה באמת רוצים, להקשיב לצד השני, להבין מה הוא באמת רוצה, לעיתים נעשות בחדר מחוות יוצאות דופן בין בני הזו, פתאום בגמר הפגישה הוא מתעקש לשלם גם את החצי שלה.
גם האנרגיות בחדר משתנות, בפגישות הראשונות האנרגיה דחוסה, סמיכה וכבדה, הצדדים מאוד רציניים, פניהם מתוחות. האנרגיה הזו מלווה את הצדדים למשך מספר פגישות. כל זוג והקצב שלו.
חוזרים לחייך
ואז מגיע השלב שבו, כמו באביב, משתרבבת לה אל תוך החדר אט אט אנרגיה קלילה יותר, רכה יותר אפילו שובבה, הומור מתחיל להשתרבב אל תוך השיח, אולי בהתחלה זה יהיה הומור שחור, אבל ההומור משחרר ומרכך אותם. בני הזוג מתחילים להסתכל האחד על השני (לפני כן הם לא היו מסוגלים לעשות זאת), יש הרגשה של אופטימיות באוויר, לא מתוך פנטזיה של לחזור להיות ביחד, אלא מתוך מקום של השלמה ושל “להסתכל קדימה”.
כמובן שהתהליך הוא כמו גל שנשבר אל קו החוף כל פעם מחדש, כן, האנרגיה הדחוסה והכבדה עוד תשתרבב לה מדי פעם לחדר, זה לא שהיא נעלמה, הצל הגדול והמעיב שלה עוד נוכח לעיתים בחדר.

כשמגיעים להתבגרות יחד

בשלב הזה, אנחנו מרגישות שבני הזוג עברו סוג של תהליך התבגרות משותף ונפרד, סוג של צמיחה אישית וזוגית, הם מסוגלים להסתכל קדימה ליום שאחרי ולתכנן את עתידם ועתיד ילדיהם, הכאב עדיין שם, הדמעות עדיין זולגות, אבל זה ממקום של השלמה ושל בגרות ולא ממקום של היסטריה ונקמה.
כן חברים, אם אין ברירה והגעתם אל הצומת כי אחד מכם או שניכם רציתם זאת, אין מנוס מלשנס מותניים ולפעול בשיתוף פעולה לטובתכם ולטובת ילדיכם גם כאשר הלב שבור ושותת דם.
הבחירה בידיכם!

סיגל כסיף – מגשרת גירושין

לקריאה נוספת: חדר הגישור כמו חדר מיון