תקשורת בין בני זוג – למה היא חשובה גם בפרידה?
לפעמים אני יושבת בחדר הגישור ומסתכלת על הזוג שמולי.
היום, המילים ביניהם הפכו לכלי נשק, או גרוע מכך – לשתיקה רועמת ומכאיבה.
כשאנחנו מדברים על פרידה, אנחנו נוטים לחשוב על חלוקת רכוש או זמני שהות, אבל האמת היא שהכול מתחיל ונגמר בדבר אחד: תקשורת בין בני זוג.
במשך שנים אני מלווה זוגות ברגעים הכי קשים שלהם, וגיליתי שדווקא ברגע שבו מחליטים לפרק את החבילה, היכולת לתקשר הופכת לקריטית מתמיד. זה אולי נשמע פרדוקסלי, הרי אם היינו יודעים לדבר, אולי לא היינו פה. אבל למעשה, שיתוף פעולה בתוך תהליך הפרידה הוא המפתח לשקט הנפשי שלכם ביום שאחרי.
המילים שבונות והמילים שהורסות
ישנם סוגים שונים של סוגי תקשורת בין בני זוג, וחלקם הרסניים במיוחד בתקופות של משבר. יש את התקשורת המתגוננת, שבה כל מילה של הצד השני נחווית כהתקפה. יש את התקשורת הנמנעת, שבה פשוט מפסיקים לדבר על מה שחשוב. ויש את התקשורת המכבדת, זו שאנחנו שואפים אליה בחדר הגישור. זו שמאפשרת לנו להקשיב לצד השני גם אם אנחנו לא מסכימים איתו.
כשאנחנו מאבדים את היכולת להקשיב, אנחנו מאבדים את היכולת לראות את הצד השני כשותף. פתאום, כל בקשה הופכת לדרישה, וכל אי-הבנה הופכת למלחמה. אבל כאן טמון הסוד: תקשורת היא לא רק מה שאנחנו אומרים, אלא על איך אנחנו מקשיבים. בתוך הכאב של הגירושין, קל מאוד לשמוע רק את הטון המאשים ולפספס את הפחד או את הצורך שמתחבא מאחוריו.
בסופו של דבר מדובר בשני אנשים שמגיעים לחדר הגישור עם מטען רגשי כבד של שנים. לפעמים מדובר בבגידה שהתגלתה, לפעמים שנים של מריבות או שתיקות שהצטברו לכדי כובד על הכתפיים של השניים, ולפעמים אפילו אדישות אחד כלפי השני שהיא לא פחות גרועה מכל השאר.
צידה לדרך: איך לעבור מהאשמה להקשבה?
רגע לפני שממשיכים, הנה כמה נקודות למחשבה שיוכלו לעזור לכם כבר היום לשנות את האווירה, גם אם החלטתם להיפרד:
- דברו ב"אני" במקום ב"את/ה: במקום להגיד "אתה תמיד מאחר", נסו את "קשה לי כשהזמנים לא נשמרים, זה מלחיץ אותי". זה מפחית מגננה באופן מיידי.
- הפרדת עיקר מטפל: לפני שאתם שולחים הודעה טעונה, שאלו את עצמכם: האם זה מקדם את המטרה שלי (למשל, טובת הילד) או רק משחרר כעס?
- זמן תגובה :לא חייבים לענות מיד. לפעמים "קראתי, אני אחזור אלייך כשאהיה פנוי/ה רגשית לענות" זו התשובה הכי מכבדת שיש.
מה עושים כשהמילים נגמרות?
תפקידו של מגשר גירושין הוא לא רק לכתוב הסכמים, אלא לשמש כמתרגם. בחדר הגישור, אני עוזרת לכם לחזור ולדבר בשפה ששניכם מבינים. המטרה היא להגיע למצב של הבנה הדדית בזוגיות (או בזוגיות שהייתה), כדי שתוכלו לקבל החלטות מתוך שיקול דעת ולא מתוך דחף רגשי רגעי.
כשזוג מצליח להוריד את גובה הלהבות, האפשרות של גירושין בהסכמה הופכת מריאלית להכרחית. זה לא אומר שאין מחלוקות, זה אומר שיש כלים לנהל אותן. כשאנחנו משפרים את התקשורת בין בני זוג בזמן התהליך, אנחנו לא רק סוגרים את הפרק הנוכחי בצורה מכובדת, אלא בונים את התשתית לקשר ההורי שלכם לשנים הבאות.
השותפות שלא נגמרת
רבים שואלים אותי: "למה בעצם להשקיע כל כך בשיפור תקשורת בין בני זוג אם אנחנו ממילא נפרדים?". התשובה שלי תמיד קשורה לילדים. הגירושין הם הסוף של הזוגיות, אבל הם ממש לא הסוף של ההורות. כדי לגדל ילדים בריאים ומאושרים בשני בתים, נדרשת רמה גבוהה מאוד של הבנה הדדית ותקשורת טובה.
היכולת להרים טלפון ולדבר על הטיול של הילד או על הביקור אצל רופא השיניים בלי שזה יתדרדר לריב, היא הניצחון האמיתי שלכם. ככל שתשכילו לשמור על תקשורת בין בני זוג נקייה ממשקעי עבר במהלך הגישור, כך תעניקו לילדים שלכם מתנה של יציבות בתוך עולם משתנה.
לסלול את הדרך קדימה
בסופו של יום, המטרה היא לייצר הבנה ביניכם שתאפשר לכם להמשיך הלאה. הפרידה היא צומת דרכים, והדרך שבה תבחרו לדבר היא המצפן שלכם. אל תתנו לכעס לנהל את המילים שלכם. זכרו שמאחורי כל ויכוח על כסף או זמנים, יש שני אנשים שכואבים את סופה של תקופה.
שיפור תקשורת בין בני זוג הוא לא קסם, אלא עבודה יומיומית של בחירה במילים הנכונות. כשאנחנו בוחרים לדבר במקום לצעוק, להקשיב במקום להאשים, אנחנו סוללים את הדרך לחיים חדשים, רגועים ומאוזנים יותר.
אם אתם מרגישים שהמילים ביניכם הלכו לאיבוד, אתם לא לבד. התקשורת ביניכם יכולה להשתקם, גם אם היא משנה את פניה. אני כאן כדי לעזור לכם למצוא את המילים הנכונות מחדש, יד ביד, עד שתוכלו לצעוד בביטחון אל הפרק הבא שלכם.
שלכם, סיגל כסיף