על חשיבות שיתוף פעולה בפרידה: במיוחד כשיש ילדים בתמונה

לא מאבק, אלא דרך

הרבה זוגות שמגיעים לתהליך פרידה בטוחים שהשלב הבא חייב להיות מאבק: מי יקבל מה, מי יוותר, ומי "ינצח". בפועל, ברוב המקרים אין באמת מנצחים. יש רק אנשים שצריכים להמשיך לחיות, ולרוב גם לגדל ילדים יחד, אחרי שהקשר הזוגי הסתיים.

כאן נכנס הרעיון של גירושין בהסכמה. לא כפתרון קסם, אלא כגישה שמכירה בכך שגם כשנפרדים עדיין אפשר לנהל דיאלוג. גישה כזו מאפשרת לבני הזוג לקחת אחריות על ההחלטות שלהם, במקום להעביר אותן לגורם חיצוני שיכריע במקומם.

למה שיתוף פעולה הוא לא חולשה

בטח גם אתם נתקלתם בפוסטים בקבוצות שונות ברשתות החברתיות בסגנון – "אני רוצה להתגרש ומחפש עו"ד תותח". או "אני חושבת שבעלי בוגד בי וצריכה המלצה לעו"ד". גם אם זה לא נאמר במפורש, ברור שהחיפוש הזה מוביל למלחמה מראש וברור שהסיבה לפרסומים האלו היא רצון להיות בצד המוביל של הפרידה. מה שבטוח שזו פעולה חד צדדית ולא שיתוף פעולה. אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב ששיתוף פעולה משמעו ויתור. בפועל, מדובר דווקא בעמדה בוגרת וחזקה. כשבני זוג מצליחים לשבת יחד, להקשיב, להעלות חששות ולדבר על מה שחשוב להם באמת, הם יוצרים בסיס יציב יותר להסכמות שמחזיקות לאורך זמן.

שיתוף פעולה מאפשר:

• לצמצם מתחים ועימותים מיותרים
• לחסוך זמן, כסף ואנרגיה רגשית
• להגיע להסכמות שמתאימות למציאות של המשפחה, ולא לפתרונות גנריים

ובעיקר, הוא מאפשר לשמור על תקשורת. גם אם היא משתנה, גם אם היא אחרת, אבל היא קיימת.

שיתוף פעולה בחדר הגישור

חדר הגישור הוא לעיתים המקום הראשון שבו שיתוף פעולה מקבל צורה ממשית. זה מרחב ניטרלי, שבו כל אחד מהצדדים מקבל מקום לדבר, להסביר, ולפעמים גם לעצור רגע ולחשוב מחדש. בניגוד להליך משפטי, כאן לא מחפשים הכרעה אלא הבנה. שיתוף פעולה בחדר הגישור לא אומר שהכול מוסכם מההתחלה, אלא שיש נכונות לשמוע גם את הצד השני, לבחון אפשרויות, ולהתקדם צעד צעד. דווקא שם, כשהשיח מונחה ומוגן, אפשר להפוך רגשות טעונים להסכמות מעשיות, ולבנות תשתית להמשך תקשורת גם אחרי סיום התהליך. עבור זוגות רבים, זה המקום שבו הפרידה מפסיקה להיות מאבק והופכת לתהליך שיש בו אחריות משותפת.

כשיש ילדים  המשמעות מתחדדת

בפרידות שבהן יש ילדים, הבחירה בשיתוף פעולה מקבלת משמעות עמוקה עוד יותר. הילדים אולי לא יושבים בחדר כשמתקבלות ההחלטות, אבל הם מרגישים הכול. את המתח, את הכעס, את חוסר הוודאות.

תהליך שמתנהל מתוך הקשבה ושיח מאפשר לבנות מסגרת ברורה: זמני שהות, חגים, חינוך, גבולות. לא מתוך פחד או איום, אלא מתוך מחשבה על טובת הילדים ועל היכולת של ההורים לתפקד גם בעתיד כצוות הורי.

במקרים כאלה, חשוב להבין שהמטרה היא לא רק לסיים את הקשר הזוגי, אלא גם לנסח הסכם פרידה שמגדיר איך נראים החיים מכאן והלאה. הסכם כזה לא עוסק רק בפרטים טכניים, אלא יוצר יציבות וביטחון בתוך תקופה של שינוי.

התהליך עצמו משנה את התוצאה

אחד הדברים שפחות מדברים עליהם הוא ההשפעה של איך נראית הדרך, לא רק לאן מגיעים בסופה. זוג שעובר תהליך של שיתוף פעולה לומד לנהל מחלוקות בצורה אחרת. גם אם לא תמיד יש הסכמה מלאה, יש הבנה, ויש כלים.

גישור, למשל, מאפשר לבני הזוג להיות מעורבים בתהליך, לשאול שאלות, לבחון חלופות ולהגיע להסכמות בקצב שמתאים להם. זו לא ריצה לסיום, אלא תהליך שמכבד את המורכבות של הפרידה.
מטרתו של גישור נכון וטוב הוא לא רק לאפשר שיח ולהגיע להסכמות, אלא לסייע לשני הצדדים לבנות מחדש את התקשורת שאבדה להם עם השנים. והפעם התקשורת היא לא סביב זוגיות אלא סביב הילדים. ברגע ששני ההורים שמים בראש ובראשונה את הדאגה לילדים – גישור יכול לסייע להם להיות הורים טובים יותר שמצליחים לתקשר ביניהם בצורה בריאה.

להסדיר את ההורות בלי להעמיק את הקרע

אחת הסוגיות הרגישות ביותר בפרידה היא ההורות המשותפת. כאן, שיתוף פעולה הוא לא מותרות, הוא הכרח. הסדרים שקשורים לילדים צריכים להיות ברורים, אבל גם גמישים מספיק כדי להתאים למציאות משתנה.

במקום להיגרר למאבקים, אפשר לבנות הסכם גירושין עם ילדים שמסתכל על המשפחה כולה: על הצרכים של הילדים, על היכולות של כל אחד מההורים, ועל הרצון לשמור על יציבות לאורך זמן. הסכם כזה נולד לרוב מתוך שיח, ולא מתוך עימות.

בחירה שממשיכה להשפיע גם אחרי

שיתוף פעולה בפרידה הוא לא תמיד הדרך הקלה, אבל במקרים רבים הוא הדרך הנכונה יותר. הוא מאפשר לסיים פרק אחד בלי להרוס את כל הספר, ולהשאיר מקום להמשך חיים נפרדים אך רגועים יותר.

פרידה היא נקודת מפנה. השאלה היא לא רק איך יוצאים ממנה, אלא גם איך נכנסים לפרק הבא. לפעמים, הבחירה בשיתוף פעולה היא הצעד הראשון לשם שמשפיע על כל המשך הדרך.

אם אתם לקראת תהליך פרידה ורוצים לעשות את זה נכון ובשיתוף פעולה, מוזמנים לפנות אליי לייעוץ.

עו"ד סיגל כסיף.