רגע לפני הגט, מה עושים עם הבית?

מי שעוקב אחרי הבלוג שלי, כבר מכיר את השלבים שעוברים זוגות בתהליך הגירושין: שלב ההבשלה עד שמגיעים לגישור, הגישור עצמו כמובן והחיים החדשים שאחרי. אבל יש שלב ביניים אחד שעליו לא מרבים לדבר.

הבית עוד רגע נמכר

זהו השלב שבו בני הזוג כבר הגיעו לרוב ההסכמות הנחוצות לכתיבת הסכם הגירושין, אלא שנותר לקבל החלטה עקרונית: מה עושים עם הבית בשלב הביניים, רגע לפני הגט ועד לחתימה על הסכם הגירושין וגם לאחר מכן. מי נשאר לגור בבית אם בכלל ואיזה אפשרויות קיימות בשלבים האלו. כלומר מה יקרה במצב הביניים הזה שבו בית המשפחה עתיד לצאת למכירה אך עדיין לא נמכר.

אז מה עושים?

הנה כמה אופציות אפשריות שעולות בחדר הגישור במצב המורכב הזה.

נסטינג

נסטינג הוא מצב שבו אחד מבני הזוג יוצא בכל פעם מהבית ומשאיר את בן הזוג השני עם הילדים. ההורה שלא נמצא בבית יכול לגור בינתיים אצל בן משפחה או לשכור יחידת דיור קטנה יחסית. הפתרון הזה מתאים לבני זוג שעדיין מצליחים לתקשר ביניהם בצורה בריאה יחסית.

הורה אחד נשאר בבית

אפשרות אחרת היא שהורה אחד יישאר בהסכמה בבית המשפחה עם הילדים, על פי זמני השהות כמובן, וההורה השני ישכור בית משל עצמו. במקרה הזה, ישנם בני הזוג שבוחרים שההורה שנשאר בבית המשפחה ישלם לבן הזוג היוצא מחצית מדמי השימוש הראויים (שכ"ד) עד למכירת הבית, דבר שיקל על בן הזוג היוצא לשכור דירה משל עצמו. היתרון במצב זה הוא ששומרים על היציבות בעולמם של הילדים ומאפשרים להם להישאר באותו הבית והחדר המוכר להם כך שהם יצטרכו להסתגל רק לבית אחד חדש. הפתרון הזה יכול לשמש עוגן גם עבור בן הזוג שנשאר בבית שלא מטולטל לבית חדש בתקופה המאתגרת שלאחר הפרידה ומאפשר לו "נחיתה רכה יותר".

משכירים את בית המשפחה

ישנם זוגות שבוחרים לעזוב יחד את הבית ולהתחיל לבנות מיד התחלה חדשה להם ולילדים. במקרה הזה יעדיפו הצדדים להשכיר את בית המשפחה ולחלק ביניהם את ההכנסות משכר הדירה, עד למכירת הבית. היתרון בצעד הזה הוא חלוקה הוגנת לשני הצדדים ותחושה של התחלה חדשה לכולם. אבל, ופה יש אבל גדול, לצעד הזה יש חיסרון: השכרת הבית יכולה להשפיע על שווי הנכס בעת הצגתו למכירה שלא על ידי בני הזוג בעצמם אלא באמצעות שוכרים.

במכירת בית יש משמעות גדולה לאופן הצגתו לקונים פוטנציאלים. כאשר שוכרים מתגוררים  בנכס המוצע למכירה – הם אלו שיציגו אותו בפני הקונים. לשוכרים מן הסתם פחות אכפת מהנראות של הבית בעת הצגתו. ייתכן שבעת הביקור של הקונים יהיה בלגן בבית, כביסה וצעצועים מפוזרים בכל מקום, מכיוון שלשוכרים אין תמריץ לסדר את הבית עבור קונים של נכס שאינו שלהם. הדבר עשוי להקשות על הקונים לראות את מלוא הפוטנציאל של הנכס. מה גם שרמת הזמינות של השוכרים להראות את הבית לקונים קטנה מזו של בעלי הבית עצמם. מצב כזה יכול להשפיע משמעותית על הערכת שוויו של הבית ועל המחיר שבני הזוג יוכלו לקבל עבורו.

נשארים יחד בבית

כן, גם האופציה הזו קיימת וישנם זוגות שבוחרים בדרך הזו בשל קושי כלכלי. התקשורת ביניהם במקרה הזה היא קריטית מכיוון שמדובר בניהול משק הבית יחד ובהמשך החיים יחד תחת אותה קורת גג למרות שהגירושין כבר מעבר לפינה. הגט הרשמי מהרבנות ימתין כמובן עד לרגע מכירת הבית והפרידה הפיזית.

ישנם זוגות שמדברים כבר במהלך תהליך גישור הגירושין על האופציה הזו וקובעים כללים שיקלו את חייהם במגורים המשותפים, כמו למשל להחליט שאחד הצדדים יעבור להתגורר בחדר אחר או כל כלל אחר שבני הזוג ימצאו לנכון עבורם. מדובר כמובן במצב זמני עד למכירת הבית שיאפשר לכל אחד מהצדדים לצאת לחיים חדשים עם הון עצמי של חצי דירה.  גם כאן קיים היתרון שבני הזוג מציגים בעצמם את הבית למכירה, דבר שמקל על מכירתו ומאפשר קבלת תמורה גבוהה יותר עבורו.

נשארים יחד בבית

בסופו של דבר בשלב הביניים הזה, כמו בכל תהליך הגישור, רק בני הזוג עצמם יידעו לקבוע מה הכי נכון ומדויק עבורם. המגשר מעולם הטיפול ואני יושבים יחד עם הצדדים בחדר הגישור ועורכים עמם סיעור מוחות סביב השאלות השונות ובוחנים איתם איך הם מרגישים ביחס לכל אופציה ואופציה. בסופו של דבר אלו הם בני הזוג שיצטרכו לחיות עם הבחירות שלהם ולכן הם אלו שיידעו לדייק אותן עבור עצמם.

לקריאה נוספת: האם הסכם ממון הוא תחליף לצוואה כמו שרבים נוטים לחשוב?