לא כל הזוגות דומים אחד לשני, ולא כל תהליך גירושין מתנהל בצורה דומה.
ברוב המקרים תשמעו על זוגות שעברו תהליך של מריבות לאורך השנים, התרחקות, הבנה שאי אפשר לחיות יחד ואז פירוק של הבית המשותף ומעבר לבתים נפרדים לצד הסכם גירושין.

אבל זה לא תמיד חייב לעבוד בסדר הזה.

לאורך השנים פגשתי לא מעט מקרים שבהם ביקש אחד הצדדים בחדר הגישור ממני ומהמגשר המטפל שלצידי שיש נושא בוער שחייבים לטפל בו לפני הכל – שהוא מרגיש שהוא לא יותר ושהוא חייב לצאת מהבית.

Image by PublicDomainPictures from Pixabay

ואז לפני שנוגעים ביתר הנושאים העומדים על הפרק מתחילים לעבד ולפרק את הנושא הזה ביחד בחדר. ביחד מתבוננים למה קיימת הדחיפות ומה עומד מאחוריה. בוחנים איך זה מרגיש לצד השני (שנשאר בבית). מתבוננים במשמעויות הרגשיות, הכלכליות והמשפטיות של צעד כזה עבור כל אחד מבני הזוג ושואלים עוד ועוד שאלות עומק.

אחרי שהפכנו בנושא וחקרנו אותו לעומק, משהבינו הצדדים מה באמת חשוב לכל אחד מהם ולמה, משהאינטרסים והצרכים תומללו ועובדו – משם מגיע הפתרון ומשם מגיעות ההסכמות. בשלב הבא נעגן את ההסכמה בדבר אופן היציאה מהבית בהסכם ביניים בכתב שיגן על כל אחד מהצדדים מבחינה משפטית.

הרבה פעמים ההפרדה הפיזית תאפשר לצדדים להתרחק מעין הסערה, תאפשר נקודת מבט שונה שתוליד תנועה חדשה במרחב, תאפשר נשימה מחודשת ותאפשר פרספקטיבה חדשה ומתונה יותר.

בשלב הזה כל זוג בוחר בדרך שמתאימה לו. יהיו כאלו שימשיכו מייד בתהליך הגישור לגירושין, ואילו אחרים ינצלו את הזמן כדי לנשום, לקחת זמן לעצמם, לעכל את המצב החדש ורק לאחר מכן הם ימשיכו בתהליך הגירושין.

לא משנה מה תבחרו, חשוב לעשות זאת מתוך שיקול והסתכלות קדימה.

סיגל גאיה כסיף 054-4203430
מגשרת
------------------------------
עוד חשוב לדעת: איך מגייסים את הצד השני לתהליך