אחת לזמן מה מגיע אליי זוג לחדר הגישור עם אמירה מוחלטת וברורה: פה לא תהיה מלחמה. אנחנו בוחרים בדרך השלום ונסיים את הקשר הזה בטוב. בית משפט הוא לא אופציה עבורנו.
זו נשמעת בחירה חכמה והגיונית, אבל בפועל המצב לא תמיד כך.
בפגישות הגישור אני שומעת לא פעם את המשפט: אני מפחדת או מפחד שנגיע לבית משפט.
אז מי מחליט על כך? ואיך אפשר להימנע ממלחמה מיותרת בבית-משפט?

מלחמה ושלום בעולם הגירושין | סיגל כסיף מגשרת גירושין

Image by 5688709 from Pixabay

מלחמה בבית משפט? זה בידיים שלכם

הפחד מובן והגיוני, אבל אם מפרקים אותו לגורמים ומסתכלים לעומקו אפשר להבין שזו לא גזירה משמיים.
חשוב לי לומר לכל הזוגות שמגיעים לחדר הגישור גירושין – לבית-משפט לא מגיעים במקרה. זהו “ריקוד” שמצריך שניים, ואם את או אתה לא מעוניינים להגיע לשם, רוב הסיכויים שזה לא יקרה, כי  בסופו של דבר הבחירה היא בידיים שלכם.

לא לתת יד למלחמה

במלחמה, בדיוק כמו בזוגיות, צריך שני צדדים עם מטרה דומה.
אם צד אחד מכריז שהוא יוצא למלחמה, זה עדיין לא אומר שאתם בדרך לשם. לפעמים כאשר אחד מבני הזוג מגיע טעון, כועס ופגוע – הוא עשוי לאיים במלחמה. במקרה כזה.. אם הצד השני לא ייגרר וישדר שהוא כלל אינו מתכוון להילחם, – יכול להיות שמצב לא ייגרר למלחמה. כאשר אין במי להילחם, לפעמים שם זה ייעצר.

הקשבה והכלה

ומה עוד אפשר לעשות כאשר צד אחד מגיע פגוע דרוך ומוכן לקרב? כאמור, בהרבה מקרים מדובר בכעס שנושא בתוכו מטענים של שנים. בחדר הגישור אנחנו בין היתר עובדים עם בני הזוג על פירוק ונטרול המטענים. הרבה פעמים הפעולה הזאת מאפשרת יציאה מתקיעות ומאפשרת התקדמות של ממש בתהליך הפרידה.

כשמניחים את הלב על השולחן בשקיפות ובפתיחות וכשצד מודה שהרצון שלו לצאת למלחמה נובע מהפגיעה העמוקה והכואבת בו, הדבר עשוי להוביל לאיזושהי לקיחת אחריות או איזושהי התנצלות מעומק הלב של הצד השני, ואז משהו חדש יקרה בחדר הגישור. אנרגיה חדשה תזרום אל תוך החדר.

ביחסים שהתפוררו לאורך השנים חסרה המון הקשבה, הכלה ואמפתיה. נוצר ואקום ומחסור עצום שגורר כעס וזעם. אך כאשר יושבים יחד לשיחה מלב כואב אל לב דואב, מנותקת מרעשים עד כמה שניתן וכל אחד מהצדדים מרגיש שבפעם הראשונה באמת מקשיבים לו ומבינים מה כואב לו ומה חשוב לו – הרצון להילחם פוחת משמעותית.
ראיתי זאת לא פעם בחדר הגישור – צד אחד או שניהם שמגיעים זועמים ויורים האשמות, צעקות ומוכנים לפוצץ הכול. ואז, מגיע רגע מיוחד שאנרגיה חדשה מוצאת את דרכה אל תוך החדר – אנרגיה של הקשבה והבנה של הצד השני. זה השלב שבו רוחות המלחמה נרגעות וזה הרגע שבו אפשר להתקדם בתהליך פרידה חומל.

זכרו שבית משפט הוא לא גזירה משמיים, ושהאחריות והבחירה היא לגמרי בידיים שלכם. כן, גם אם הצד השני הכריז שהוא יוצא לקרב, לפעמים כדאי לנסות להבין מה עומד מאחורי הזעם הזה ולנסות לראות איך אפשר לצאת מהלופ הלוחמני ולסיים בכל זאת את הקשר בדרכי שלום בד’ אמותיו של חדר הגישור במקום להיות שבויים בהיכלי בית המשפט.

לקריאה נוספת: ניטרליות בחדר הגישור