התנגשות מסלולים
"הדבר היחיד בעל ערך שנוכל להשאיר לילדינו הוא מה אנחנו, לא מה שיש לנו"
~ ליאו בוסקאליה
כאשר זוג מפרק את הנישואין, מתפרק יחד עמם גם הבית הפיזי. כל מה שהם בנו ביחד במו ידיהם, הקן שלהם ושל ילדיהם. בפועל כשזוג הורים מחליט להתגרש הוא סוחף לתהליך גם את הילדים והדרך בה יבחרו בני הזוג לפעול, לתקשר ביניהם ולנהל את תהליך הפרידה הזה, יעצב את דמותם של אלה, לדורי דורות.
אחד הדברים הראשונים שאני עושה כשמגיע אלי זוג, שמבקש להיפרד באמצעות גישור גירושין, זה להסביר להם על קיומם של שני מסלולים, הפועלים בד בבד ובעלי השפעה קריטית על הצלחת התהליך ועל הבנת האחריות הרובצת לפתחם באשר well being שלהם ושל ילדיהם.

שני המסלולים הם: המסלול הזוגי המתפרק והמסלול ההורי שיימשך עוד שנים ארוכות עד ל-120 של כל אחד מהם. שני מסלולים שאמורים להוות תווי דרך שונה ומופרדת לחלוטין האחד מהשני. הדרך בה ינהלו וינתבו את עצמם בני הזוג בכל אחד מהמסלולים תהיה בעלת השפעה עצומה על תוצאת התהליך ועל מצבם הרגשי של ילדיהם הן בהווה והן בעתיד לבוא.
המסלול הזוגי המתפרק נמצא בשלב מאוד סוער וכאוטי, הוא לא יציב ומאתגר ונמצא בשלבי גסיסה.
השיח במסלול הזה הוא כמעט תמיד תוקפני, אגרסיבי ומאוד אמוציונאלי, אנשים מרשים לעצמם לשחרר רסן, למתוח גבולות ולהגיד את הכל בפנים בלי כחל ושרק. זהו מסלול של רכבת הרים של &Downs Ups, בליל של תחושות שעפות בחדר הגישור. המסלול הזוגי המתפורר מפגיש ומעמת שני אנשים עם הזוג שהיו בעבר, עם האהבה שהיתה, האינטימיות והתשוקה ועם המציאות המרה כפי שהיא כיום. הזוג חש שהוא נמצא בתוך נהר זורם ושוצף ועליהם לבנות גשר שיעזור להם לא לטבוע ולא להיסחף למערבולת משפטית.
בעוד המסלול הזוגי נמצא בטלטלה עצומה, את המסלול ההורי יש לשמר שליו ויציב. מאחר וזהו מסלול שימשך לנצח, חלה אחריות כבדה על בני הזוג לדאוג שהוא יהיה יציב ושקט. המסלול ההורי חייב להיות חף מטלטלות רגשיות נוספות על הילדים מעבר לפרידה של הוריהם המהווה קושי עצום בפני עצמו. את הילדים יש לשמור היטב מחוץ לתחום בלי שהם חלילה יהוו כלי משחק או כלי ניגוח בין הצדדים. את הילדים יש לשמור מוגנים ומרוחקים מכל מה שנפרץ ונסדק במסלול הזוגי וחשוב שיבינו שאין לזה כל קשר אליהם, ההורים מתגרשים זה מזו אך ממש לא מהם. המסלול ההורי, חייב להיות "אי סטרילי" ומופרד לחלוטין מהמסלול הזוגי הסוער.
החלוקה למסלולים אינה באה בקלות לרוב הזוגות, לכן אני מבקשת לעיתים מהזוגות לבחון כל סיטואציה ולהחליט לאיזה מסלול היא שייכת ומהמקום הזה לבחור כיצד להגיב. מהר מאוד הם מפתחים מודעות ומנתחים היטב את האירועים במטרה להפריד בין המסלולים.
אחת הדוגמאות הקלאסיות למודעות הזו הוא סיפורה של מגושרת ששיתפה אותי שבעקבות מריבה קשה עם בעלה, בלהט הרגע, היא החליטה ש"לא מגיע לו" לקבל עדכון שהיא קיבלה באסיפת ההורים בעניין מצבו של הילד בלימודים. אך, כשהיא הבינה שהיא בעצם מערבבת בין המסלולים, היא החליטה כן לשתף אותו במידע החשוב ובכך לא פגעה בבנה וברצף המידע החיוני שחשוב שיגיע גם לאב ולא אפשרה להשפעות ההרסניות של המסלול הזוגי המתפרק להעיב על המסלול ההורי המתפקד.
אופן הפעולה שמנתק את הילדים מהמאבק הסוער מסייע להורים להיות מודל ראוי, מכבד ומעורר השראה לילדיהם. הם מעניקים להם כלי תקשורת, הדדיות וכבוד ואפשרות לחיים טובים ומאושרים בשני בתים נפרדים ומתפקדים.
סיגל כסיף - מגשרת גירושין
לקריאה נוספת: משבר בזוגיות בתקופה של כאוס – איך מתמודדים עם הווירוס הזה?