5 טעויות נפוצות בזמן גירושין, ומה כדאי לעשות במקום
גירושין זאת תקופה מאוד אמוציונלית, מלאה בשינויים שמביאים איתם קושי רב ותחושת בלבול וחוסר אונים. בתקופות כזו שבה אנחנו נדרשים לקבל החלטות חשובות, אנחנו מוצאים את עצמנו לפעמים פועלים מתוך רגש.
זה ברור וזה הגיוני, אבל חשוב דווקא ברגעים האלו לקחת נשימה ולנסות לראות את הדברים מהצד, לחשוב פעמיים לפני כל החלטה ולהימנע מטעויות שיכולות להשפיע על העתיד של כל המשפחה.
אספתי לכם 5 טעויות נפוצות שזוגות בתהליך גירושין עלולים לעשות, ומה כדאי לעשות במקום.
לרוץ להוכיח "מי צודק"
בתהליך גירושין לפעמים האגו מוביל אותנו והשיחות מגיעות לטונים לא נעימים. אנחנו רוצים קודם כל לצאת צודקים, ובמצב טעון כל כך, זו שיחה שלא מובילה לפתרונות.
נקודה חשובה לגבי גישור בעניין הזה: בשיחות הגישור, במיוחד בתחילת התהליך, אני מאפשרת לשני הצדדים לפרוק את אשר על ליבם. זה חלק חשוב מהתהליך ודווקא אחריו מגיעה רגיעה והבנה גדולה יותר אחד כלפי השני. אבל חשוב לשים לב שהשיחה תהיה הדדית, ששני הצדדים יוכלו לפרוק את הקושי ולא ינסו להוכיח שהם הצודקים. בתהליך גישור לגירושין אין צודקים, יש שני אנשים שרוצים להיות הורים טובים לילדים שלהם ולכן בוחרים לסיים בצורה מכובדת את הנישואים.
לנתק קשר לגמרי
הצורך להתרחק ולנתק קשר מהצד השני הוא מובן וטבעי לגמרי. בסופו של דבר מדובר בשני אנשים שבחרו לא להמשיך לחיות יחד. זה בסדר לקחת הפסקה או לשמור על קשר בסיסי בלבד עם הצד השני, אבל לפחות בתקופת הגירושין כדאי לעשות מאמץ ולשמור על ערוץ תקשורת פתוח. שיחות גישור לגירושין הן מקום מצוין לייצר ערוץ שיחה כזה. זה מקום ניטרלי שבו שני הצדדים יכולים לדבר, כאשר המגשרת מתווכת ביניהם ומסייעת להם לקיים את השיחה.
גם לאחר הגירושין חשוב לשמור על קשר בין ההורים (רצף הורי) ולשמור על תקשורת והעברת מידע חשוב לגבי הילדים. זוגות רבים לאחר גירושין בגישור מספרים שהתהליך עצמו עזר להם לתקשר טוב יותר אחד עם השני ולהצליח לתפקד כשני הורים אחראיים.
להיכנס לגישור עם אולטימטום
גישור לגירושין כמעט תמיד מגיע מבן זוג אחד בקשר, אבל אם הצד השני לא מסכים או לא בעניין של גישור, זה פשוט לא יעבוד. כשצד אחד מגיע בשל לגישור והצד השני מגיע עם תנאים ואולטימטום, קשה מאוד לייצר שיח בריא. לפעמים האולטימטום הזה הוא רק ביטוי של כעס או מטען של צד אחד והתפקיד שלי כמגשרת הוא לעזור לו לפרוק את אשר על ליבו ולנסות להבין מה מסתתר מאחורי המשפט הזה.
כך למשל אם צד אחד מציב אולטימטום שהוא לא מוכן להתגרש אם לא יקבל את הבית, יכול להיות שהוא מביע פחד אמיתי לאבד את המשפחתיות ואת הילדים. במקרה הזה כשהצד השני מבין את הפחד הוא עשוי להציע זמני שהות נדיבים ולפעמים אפילו ארוחות משותפות בחגים, ואז החשש עשוי להיעלם, וגם האולטימטום יעלם יחד איתו.
לערב יותר מדי אנשים בתהליך
כמו שאמרנו, מדובר באחת התקופות הרגישות והאמוציונליות בחיים וזה טבעי מאוד להקיף את עצמנו בחברים ומשפחה שמספקים לנו תמיכה רגשית. הבעיה מתחילה כשאנחנו מתייעצים עם יותר מדי אנשים ולכל אחד דעה משלו. בזמן הגישור יוצאים בני הזוג עם משימות מהפגישות – לקבל החלטות חשובות לגבי חייהם כמו זמני שהות, מקום מגורים, חינוך לילדים ועוד. אלו נקודות קריטיות להמשך חייה של המשפחה. זה בסדר להתייעץ עם אדם קרוב אבל לפעמים יותר מדי דעות עלולות ליצור בלבול, במיוחד בתקופה רגישה כזו.
בחרו אדם שאתם סומכים עליו והתייעצו איתו, אולי מישהו שעבר בעצמו תהליך דומה. אבל חשוב מאוד שאת ההחלטות עצמן תקבלו בעצמכם.
לשכוח לדאוג לעצמנו
לפעמים, מרוב רצון “לסיים יפה”, אנחנו ממהרים לוותר על הצרכים שלנו. ראיתי לא פעם זוגות שבהם צד אחד הסכים לוותר לצד השני על נכסים חשובים מתוך רגשות אשמה או דאגה לילדים. גישור במהות שלו צריך להיטיב עם שני הצדדים ולדאוג שלשניהם יהיה עתיד טוב ויכולת להתקיים בכבוד. על פניו לעשות ויתורים למען הצד השני נשמע כמו מחווה יפה שתסייע לתהליך להתקדם מהר. אבל חשוב מאוד לשים לב שאנחנו עושים את זה מהסיבות הנכונות ולא בשל העובדה שרגשות אשם מנהלים אותנו. התפקיד של כמגשרת לגירושין הוא לשקף לצדדים גם את הזווית הזו. הבחירה בסופו של דבר היא של בני הזוג עצמם, אבל חשוב להקפיד שהם יהיו מודעים לכל ההשלכות של הבחירות שלהם ויעשו בחירה ממקום מאוזן ולא מתוך רצון לסיים מהר ויפה או לחפות על רגשות אשם.
אם אתם נמצאים בדיוק בנקודה הזאת בחיים שלכם וחוששים לעשות טעויות, אני פה בשבילכם לכל שאלה וייעוץ,
סיגל כסיף
