סיפור על זוג שלמד ללכת לבד ועל תפקידם של המגשרים בגישור בגירושין
כל סיפור בחדר הגישור מלמד אותי משהו חדש, ואני שמחה לשתף גם אתכם. הפעם למדתי על כוחה של התבגרות.
הסיפור כמובן מתחיל בזוג שהגיע לחדר הגישור.
נכון שכל זוג שמגיע להליך של גישור כבר עשה צעד חשוב בכך שבחר בגישור לגירושין במקום בבתי משפט.
אך עדיין – הזוגות מגיעים לעתים טעונים מאוד ועם המון כעסים אחד על השני. וכך גם היה הפעם.
הבעל, איש עסקים מצליח בתחום הנדל"ן. האישה, מנהלת משרד בחצי משרה. בהחלטה משותפת של שני הצדדים – לאורך חיי הנישואים עבדה האישה בחצי משרה וחיכתה בכל יום לילדים לאחר בית הספר עם ארוחה חמה ועזרה בשיעורי הבית. ההחלטה הזו הייתה משותפת לשני הצדדים והאישה עשתה זאת באהבה, אך המחיר היה שהיא הזניחה את הקריירה שלה בתחום אותו למדה.
כעסים בחדר הגישור
שני הצדדים הגיעו כאמור לחדר הגישור ופגשו אותי ואת המגשר המטפל הרגשי שלצדי.
הזוג הגיע כל-כך טעון אחד כלפי השני, לאחר שנים של מערכת יחסים לא מתפקדת, שהם לא הצליחו להגיע אפילו להחלטה אחת משותפת.
הם נעזרו בנו לכל החלטה הכי קטנה, החל מתשלומים על חוגים וכלה בחופשה בחו"ל בחופש הגדול. הם פשוט לא הצליחו לתקשר ביניהם בכלל בלעדינו.
ללמד את הצדדים ללכת
התפקיד שלנו כמגשרים הוא להיות הקביים של בני הזוג, עד שילמדו ללכת בעצמם.
חדר הגישור הוא מקום מפוקח ומבוקר שבו יכולים הצדדים לומר את שעל ליבם בלי להיגרר למריבות מיותרות. במקרה של בני הזוג הזה, הרבה לפני שיכולנו לגעת בנושאים הפרקטיים של כספים ומשמורת, היה עלינו לעזור להם ללכת לבד. כלומר ללמוד איך לתקשר אחד עם השני גם ללא עזרתנו.
החיים האמיתיים הם שם בחוץ ולא בחדר הגישור. זוג שייצא מפה ללא יכולת לתקשר יגיע במקרה הטוב חזרה לחדר הגישור עם כל קושי שיעלה, ובמקרה הרע – למאבק משפטי מכוער.
במשך חודשיים סייענו לבני הזוג לפרוק, לדבר, לספר כל אחד על הקושי שלו ומשם על הצורך שלו.
מגבירים את הקצב בחדר הגישור
רק לאחר החודשיים האלו יכולנו לראות לפתע פריצת דרך. משהו באווירה בחדר הגישור השתנה. פתאום הייתה הבנה וראייה אמיתית של הצד השני. זה גם השלב שבו הקצב מתחיל להיות מהיר יותר. אחרי שצולחים את שלב הכעס ומצליחים לתקשר, יכולים בני הזוג לדבר ביניהם ולפתור סוגיות גם מחוץ לחדר הגישור. וכך היה גם במקרה הזה – הם הגיעו אלינו לפגישת הגישור לאחר שהצליחו לסכם ביניהם סעיף אחד בהסכם ההולך ומתגבש. צעד קטן אך משמעותי מאוד בתהליך.
הגישור של השניים ממשיך,
ומניסיוני אני כבר צופה שהקצב ילך ויגבר והשניים יסיימו את התהליך כשהם מוכנים לפתור בעצמם כל קושי שיצוף בהמשך.
הקביים כבר בדרך החוצה ואפשר להתחיל לצעוד בדרך החדשה.
שלכם,
