מה בין סערות בטבע לסערות בנפש?

הסתיו כבר כאן והוא מביא עמו סערות קטנות ומפתיעות, כאלה שמאירות את השמיים ב – 700 ברקים בשעתיים, מורידות גשם שמיד אחריו שמש מאירה ומייבשת את השביל כאילו לא היה רטוב אך לפני רגע. מן תקופה מתעתעת ומהתלת, בטבע ובטבע האנושי.

זה לא מפתיע שבדיוק בזמן הזה מתחילה סערה גם אצל זוגות רבים. החגים שהסתיימו, השקט הכפוי שהתרחש בחודשים האחרונים של הקיץ והחגים הצפופים, הכל מתפוצץ בתוכם ומוביל אותם להחלטה על גירושים (בד"כ החלטה שקיננה בלבם מזה זמן רב).

יחד עם הסערות של עונת המעבר הזו גם חדר הגישור שלי נכנס לכוננות, טלפונים מהוססים, גישושים וים של שאלות. שיחות לא פשוטות מלאות עצב, מועקה ולא מעט בכי. בכי על מה שהיה ובכי על העתיד לבוא, בכי על החגים שהסתיימו ויחד עמם הסתיימה גם הזוגיות, אפילו שזו שהסתיימה בפועל כבר שנים קודם לכן.

הצבירה בבטן אולי החלה מזמן, יש כאלה שמיד לאחר החתונה, או לידת הבכור, יש שלמדו על עצמם במהלך השנים, התעצמו, צמחו, התבגרו ולאט לאט התרחקו מבן או בת הזוג. הסיבות לכך רבות, הסיפורים אולי משתנים אבל התהליך הוא אותו תהליך.

הליך הגישור הוא תהליכי ומוביל לעיתים קרובות לריכוך לבבות, להבנת דפוסים ומחשבות ולמציאת שביל אחד בו ניתן לצעוד יחדיו, אמנם כבר לא יד ביד אבל מנגד גם לא עם רצון להוריד מהתלם או לזרוק מהגשר אל התהום.

הפנייה לגישור, דווקא בעת הסערה, הוא הפתרון המועדף עבור זוגות המעוניינים להיפרד בצורה בריאה תוך גרימת מינימום נזקים לילדים, תוך הבנה של האינטרסים של כל צד, תוך ראייה מפוכחת של העתיד ומתוך ההבנה שבני הזוג לנצח יהיו מחוברים כהורים, בין אם ירצו או לאו, בזכות ובעבור הילדים. כמה חשובה היא ההבנה שגשר יציב וחזק, שקשת של צבעים, צרכים ואינטרסים עוטפים אותו, יבנה מערכת יחסים חדשה וחזקה אשר תייצר הורות מיטיבה לילדים וחיים טובים יותר לשני הצדדים.

קרו עוד אודות גישור גירושין

חזרה לדף הבית

השאר תגובה