מגיע אלי זוג הורים לשני ילדים, בטנה ההריונית של האישה מבצבצת… “הוא נטש אותנו ועזב את הבית לפני 4 חודשים” סיננה האישה בכעס.
הבעל שותק.

בהמשך, במהלך אחת הפגישות הנפרדות עם הבעל עלתה התמונה הכל כך עצובה: “כל יום כשהייתי חוזר הביתה מהעבודה”, סיפר “תמיד מצאתי בבית את אשתי מוקפת בחמש אחיותיה ובהוריה, הבית היה מלא בצחוק ובשמחה, אבל אני את מקומי לא מצאתי. הרגשתי אאוט סיידר ולא שייך, נהגתי לפרוש לחדר השינה ולהסתגר שם, להתכנס אל תוך עצמי. ככל שההמולה והשמחה שם בחוץ היתה רבה יותר כך הרגשתי יותר ויותר בודד ומדוכא, עד שלבסוף לא יכולתי לשאת עוד את ההרגשה וברחתי מהבית, מאשתי ומילדיי. בעצם ברחתי מעצמי…”
מרגע שחשף את אשר על ליבו, אזר אומץ ואמר: “הייתי רוצה לדבר על זה עם אשתי בפגישה המשותפת הבאה שלנו”.

בפגישה המשותפת הבאה שיתף הבעל את האישה בכל אשר על ליבו, ודקדק בפרטי הפרטים ממש. הוא דיבר על התחושות ועל הכאב הגדול שהיה מנת חלקו, כאב אשר הוביל אותו לנטישה של האהובים עליו מכל. הוא ביקש סליחה מאשתו וסיפר עד כמה הוא מתחרט על כך שלא שיתף אותה בזמן אמת וכך היה נחסך ממנה, ממנו ומהילדים סבל רב…
האישה התרגשה והתעשתה וביקשה לנסות לאחות את הקרעים.

אט אט נבנה מחדש האמון ההדדי ביניהם. בשלב זה הפניתי את בני הזוג ליועצת זוגית מנוסה לשיקום היחסים ביניהם ובמקביל המשכנו בהליך הגישור במטרה לערוך איתם הסכם שלום בית, ולחלופין גירושין.
בפרק של “שלום הבית” שבהסכם יצקנו את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים במהלך הייעוץ הזוגי ואילו בפרק של “הגירושין” שבהסכם עיגנו את כל ההסכמות הנוגעות להסדרי הראיה עם הילדים, חלוקת הרכוש והמזונות. להסכמות אלו הגיעו הצדדים בהליך הגישור.

“הסכם שלום בית ולחלופין גירושין” נותן לבני זוג פתרון ל”יום סגריר” ומתייחס לדרך בה הם ייפרדו במקרה ששלום הבית לא יצלח.
בדרך זו יחסכו מעצמם בני הזוג את בזבוז הכסף, האנרגיות הנפשיות והזמן הכרוכים בניהול הליך גישור חדש.

עו”ד ומגשרת סיגל גאיה כסיף

אולי יעניין אותך לקרוא על: