ומה אם? חששות לפני תהליך הגישור לגירושין
פחד וחשש הם חלק בלתי נפרד מתהליך הגישור, אני רואה אותם פה בחדר הגישור כל הזמן.
יש להם תפקיד בעולם – לגרום לנו להתנהל במשנה זהירות ולא לבצע מהלכים פזיזים, ומצד שני הם גם עלולים לעכב תהליכים.
הפעם אני רוצה לדבר לא על הפחד שנמצא בחדר הגישור, אלא על הפחדים שנמצאים אצל בני הזוג עוד לפני תחילת התהליך.
ומה אם הילדים ייפגעו?
פגשתי עם השנים לא מעט זוגות שהגיעו אליי לתהליך גישור לגירושין אחרי שנים ארוכות של קשר לא טוב ולא בריא. הם יודעים לספר בעצמם שהיו צריכים לעשות את הצעד הזה כבר מזמן אבל פחדו מאוד לפגוע בילדים.
האבסורד הוא שדווקא בתקופות כאלה של בית סוער והורים שלא מסתדרים ביניהם – הילדים כן נפגעים. ילדים מרגישים ומבינים שמשהו לא בסדר וגם אם ההורים מחליטים להישאר בבית אחד, לא תמיד זה באמת משפר את המצב.
לכן אחד הדברים הראשונים שאני אומרת לצדדים הוא שהילדים בכל מקרה עלולים להיפגע, אבל אפשר למזער משמעותית את הפגיעה בהם. שני הורים שחיים בשני בתים נפרדים יכולים לספק לילדים יופי של שגרה, יותר מאשר בית אחד עמוס במטענים רגשיים ובמריבות.
דבר נוסף וחשוב מאוד – תהליך הגישור עצמו הרבה יותר בריא לילדים מאשר מריבות ומלחמות של ההורים מעל ראשם הילדים בבית משפט.
ומה אם אקרוס כלכלית?
פחד נוסף שמונע מזוגות רבים להתגרש הוא הפחד מפני קריסה כלכלית. אני שומעת כל הזמן על זוגות שמושכים שנים קשר לא טוב רק בגלל החשש שלא יוכלו לעמוד בהוצאות הגירושין ובמגורים בשני בתים נפרדים. גם במקרה הזה אני מסבירה שהליך של גירושין בגישור עולה משמעותית פחות ממלחמות בבתי משפט.
פגשתי גם זוגות שביקשו לחסוך עלויות של פגישות מרובות ולכן לקחו על עצמם "שיעורי בית" בין פגישות הגישור, הגיעו מוכנים מאוד לפגישה הבאה וסיימו את כל התהליך במספר קצר של פגישות.
גם לגבי החשש מהוצאות גדולות באחזקת שני בתים יש מה לעשות. בתהליך הגישור אנחנו מפרקים את הצרכים של כל אחד ומבינים מה נחוץ לו כדי להתקיים מבחינה כלכלית. בדרך כלל בני הזוג מוצאים דרכים יצירתיות בדמות העלאת המשרה, הוספת שעות עבודה בימים שההורה השני עם הילדים, לעיתים מזונות מעט יותר נדיבים לתקופה מסוימת ועוד.
חשוב להבין שגם אם לוקח זמן להסתגל כלכלית למצב החדש, השאיפה היא להגיע לשגרה שכן מאפשרת לשני הצדדים להתקיים בכבוד ולדאוג לילדים. וברוב המוחלט של הגישורים אנחנו אכן מוצאים את הדרך הזו, כך שעם הזמן החשש הזה נרגע מעט.
אני לא יודע.ת לחיות לבד
במקרה הזה, אני יכולה לספר מניסיוני על הזוגות הרבים שפגשתי: כאשר חיים לאורך שנים עם אותו בן או בת זוג, מתרגלים שלכל אחד תפקידים משלו – אחד דואג יותר לבירוקרטיה והשני מטפל בענייני הבית. אחד עוסק בכספים והשני מטפל יותר בילדים.
אני רואה את הזוגות שיוצאים מחדר הגישור ומגלים כוחות חדשים בעצמם, ואני מאמינה שכל אחד מסוגל לבצע היטב את התפקיד שהצד השני עושה.
כל מה שנדרש זה זמן וניסיון.
אם יש לכם חששות לקראת הגירושין מוזמנים לדבר איתי,
סיגל כסיף
054-4203430
אולי יעניין אותך לקרוא:
