חדר מיון

פגישת גישור היא קצת כמו להגיע לחדר מיון

יום אחד גיליתי שאני בעצם כמו אחות חדר מיון.
האמת היא שאני עדיין מגשרת ועורכת-דין, זה בליבי. אבל אני רוצה לספר לכם על אותו יום שבו יצא לי ללוות אדם קרוב לחדר מיון (הכול בסדר, אל דאגה). אחרי ישיבה והתבוננות של שעתיים בצורת העבודה בחדר המיון, זה הזכיר לי פתאום משהו – פגישת גישור ראשונה דומה בעצם להגעה לחדר מיון.
המגשר מעולם הטיפול שלצדי ואני פוגשים אנשים כאובים שזקוקים לסיוע, אבל אפילו הם לא תמיד יודעים את חומרת הפגיעה ולאיזו "מחלקה" ממשיכים מפה.

פגישת הגישור הראשונה נקראת גם "פגישת ההערכה". בפגישה הראשונה אנחנו קודם כל מקשיבים. ומזהים באיזה שלב נמצא האדם שמולנו ולאחר מכן נוכל לשקף לו את מה שזיהינו ונסייע לו למצוא  איזו דרך מתאימה ביותר עבורו. ואם בשלב הזה אתם חושבים לעצמכם שיש רק דרך אחת והיא המשך תהליך גישור עד לחתימה על הסכם גירושין, אז אולי כדאי לכם להמשיך לקרוא עוד קצת…

האפשרות הראשונה והנפוצה ביותר, היא שבני הזוג מגיעים לחדר הגישור כדי להתגרש. נכון שבדרך-כלל אחד מהם מאוד בשל ונחוש בדעתו להתגרש כמה שיותר מהר, בעוד שהצד השני שרוי בהלם מוחלט וכמו נמצא בתוך חלום בלהות שקורם עור וגידים לנגד עיניו אבל על כך ארחיב בפוסט אחר.

 

האפשרות  השנייה, שמתרחשת לעיתים בחדר הגישור היא הבחירה של בני הזוג שלא לבחור כרגע.
כשאנחנו  מזהים זוגות שעדיין לא שלמים עם ההחלטה, כשאנחנו מרגישים סימני שאלה שמרחפים כל הזמן בחדר הגישור – כן להתגרש? לא להתגרש? ובעיקר כשאנחנו חשים שלזוגות פשוט נחוץ זמן נוסף להתחבט, להתלבט ולהחליט – אנחנו נשקף להם את המקום שהם נמצאים בו: את הבלבול והספק ואת סימני השאלה שעלו. לבסוף נסביר להם שמדובר במצב נורמלי וטבעי ושהבלבול הזה קיים בקרב לא מעט זוגות בחדר הגישור. במצב כזה ייתכן שנמליץ לבני הזוג בסיום הפגישה להחליט שלא להחליט עד לקבלת בהירות. אנחנו מזכירים להם שוב ושוב שמדובר בתהליך ולא באיזו לחיצת כפתור חד פעמית ומוסיפים ברכות שאנחנו תמיד פה עבורם, שלהתגרש אפשר בכל שלב ושלפעמים באמת צריך לתת לזמן לעשות את שלו, לתת לעננת הרגשות לשקוע כדי להצליח לראות את הדברים בבירור ולתהליכים לקרות מאליהם. בהרבה מקרים אחרי מספר חודשים אנחנו נפגשים שוב כשהזוג בשל ושלם יותר עם ההחלטה, ואז אנחנו מתחילים יחד את תהליך הגישור.

האפשרות השלישית היא שנמליץ לאחד מבני הזוג לקבל ייעוץ רגשי או לקבל טיפול רגשי וזאת עוד לפני שמגיעים לשלב הגישור לגירושין. לא מדובר בטיפול זוגי אלא בטיפול רגשי פרטני לאחד מבני הזוג או לשניהם.
גירושין עמוסים במטענים, רגשות, אכזבות, כאב וכעסים. לפעמים אחד מבני הזוג מרגיש ריקנות גדולה מהחיים ובעצם משליך אותה על המערכת הזוגית. הריקנות הגדולה עלולה לייצר כאוס רגשי ורעש כה גדול עד שהוא אינו מאפשר בהירות וקבלת החלטות ממקום של שיקול דעת בריא. הפנית בן זוג לקבלת טיפול רגשי יכול להיות בדיוק החלק שחסר בפאזל כדי לאפשר בהירות  לצורך קבלת החלטות ממקום של שיקול דעת ולא מתוך מצב רגשי שביר ומתוך אימפולסיביות.

 

אפשרות רביעית (ולא נפוצה) היא כאשר בני הזוג מחליטים בסופו של דבר לתת סיכוי נוסף למערכת היחסים. נקודה שחשוב להבהיר היא – שזה לא מתפקידנו  ו/או על סדר היום שלנו להשפיע על החלטות בני הזוג שיישארו יחדיו. תפקידנו כמגשרים הוא לסייע לבני הזוג למצוא מה הדבר שהוא הכי נכון ומדויק עבורם במועד שבו הם מגיעים אלינו לחדר הגישור. אבל לעיתים (אמנם לא קרובות) אנחנו מזהים אצל שני בני הזוג בחדר הגישור חששות והיסוסים לגבי האקט של הגירושין ומרגישים שייתכן שהזוג שיושב מולנו אולי לא הגיע עדיין לנקודת ה"אל-חזור" שלו. כאן תפקידנו הוא להציף מולם את מה שעולה, את ההיסוס והחששות, וביחד איתם לבדוק לאן נושבת הרוח. ישנם זוגות שמבינים שמחדר הגישור הדרך לסיום הקשר שלהם קרובה מתמיד ודווקא המחשבה הזאת מעוררת בהם רצון לנסות בכל זאת לפתור את המשבר. עם הזוגות האלו נבדוק האם הם היו רוצים להיעזר בייעוץ זוגי במקום לנסות לפתור את הבעיות לבד, וזאת כדי לשפר את סיכויי ההצלחה שלהם.

ואם חדר מיון נשמע לכם כמו משהו מפחיד, נסו להיזכר למה בעצם הוא נקרא כך. מיון מלשון תהליך של מיון, זה הכול. מקום שבו מחליטים מה חומרת הפגיעה שלנו ולאן בעצם ממשיכים מפה.

חשוב להבין שגם אם הגעתם לחדר הגישור, לעיתים האפשרויות עדיין פתוחות וכל אחד מכם לחוד ושניכם ביחד תחליטו בסופו של דבר לאן מתקדמים מכאן. ושרק נהיה בריאים.

 

Image by DreamPixer from Pixabay

השאר תגובה