בחדר הגישור קורים תהליכים משמעותיים שמצליחים להפתיע אותי בכל פעם מחדש.

אין לזה תבנית קבועה ואין גישור אחד דומה למשנהו, אבל יש מספר נקודות שרלוונטיות לכל גישור.

הפעם אני רוצה לספר עליהן דווקא מבחוץ – מחוץ לחדר הגישור.

הנה הרשימה החלקית של דברים שכדאי להשאיר מחוץ לחדר הגישור כדי לשפר את סיכוייו של התהליך להצליח.

הדברים שמשאירים מחוץ לחדר הגישור - עו"ד סיגך כסיף, מגשרת

ציניות

ההגדרה של ציניות היא: יחס המבוסס על האמונה שבני אדם פועלים מתוך אנוכיות בלבד. אנשים ציניים יסתכלו על העולם ועל בני האדם בחשדנות ובלגלוג.

ציניות מגיעה לעתים לאחר שנים של שחיקה וכאב, היא יכולה לשמש מנגנון הגנה מפני פגיעה אחרי תקופה ארוכה בתוך מערכת יחסים לא בריאה.
ציניות היא חומה גבוהה ומבוצרת שעומדת בין הצדדים.
זה לא קל, ואני רואה זאת כל פעם מחדש – אבל כדאי ורצוי להשאיר את הציניות מחוץ לחדר הגישור.
זה לא קורה בבת אחת, זה יכול לקחת מספר פגישות ולעתים נדרש גם טיפול רגשי לאחד הצדדים או לשניהם מחוץ לחדר הגישור. אבל חשוב שהציניות תפנה את מקומה לאמון.
אותו אמון שנשחק ונעלם בתוך הזוגיות צריך כעת להיבנות מחדש בין זוג ההורים כדי להתחיל בכלל לבנות ערוץ תקשורת בריא ביניהם.

שתיקה

בחדר הגישור הרוחות סוערות, יש בכי וכעס וטונים שעולים לעתים. כל זה נורמלי והגיוני. תפקידי כמגשרת, יחד עם המגשר המטפל הרגשי שלצדי הוא לתווך ולנתב את סערת הרגשות הזו לכיוון הנכון. כל עוד יש שיחה והבעיות צפות – אנחנו בדרך הנכונה.

ואז לעיתים  מגיעות השתיקות. לשתיקות מקום נכבד וחשוב בחדר הגישור ובכלל וחשוב מאוד כן לתת להן מקום. שתיקות מאפשרות רגע מרחב של שקט, הן מאפשרות זמן לעבד ולעכל את הדברים ושתיקות גם "מדברות" ואומרות הרבה. שתיקה היא גם מנגנון הגנה ושנולד מתוך מצוקה ורצון להגן עצמנו. אך שתיקה במינונים גבוהים שהופכת להיות ממש דפוס של צד בחדר הגישור, עלולה לייצר תקיעות ובעצם עשויה לטרפד את התהליך כי היא מקשה על בירור והבנת הצרכים האמיתיים והעמוקים של הצד השותק. לכן האחריות שלנו היא כמובן כן לאפשר לצד להביע את עצמו באמצעות שתיקה אך לצד זאת לדאוג שלשתיקה יהיה מקום בחדר הגישור במינון הנכון.

אלימות מילולית

הסעיף הזה יהיה קצר מאוד. אין ולא יהיה מקום לאלימות בחדר הגישור. נקודה.

ייעוץ משפטי

החלק הזה נוגע דווקא אלינו המגשרים. בתהליך הגישור אנחנו המגשרים צריכים להיות גורמים ניטרליים שפועלים למען התהליך ולא לוקחים צד. אנחנו כמגשרים בודקים עם הצדדים מהם הערכים לפיהם הם רוצים לנהל את הגישור לפיהם. לעיתים הצדדים מבקשים לדעת, ככלי נוסף לקבלת החלטות, מה היה קורה אם נושא מסוים היה נדון בבית המשפט. הדבר נקרא "בוחן מציאות משפטית" והוא נועד לאפשר לצדדים לקבל רגע פרספקטיבה נוספת מעבר לערכים שהחליטו שינחו את הגישור. כשאני עורכת בוחן מציאות משפטית אני נמנעת מלהביע את עמדתי שכן היא כלל איננה רלבנטית. מה שחשוב זה רצון הצדדים. יחד עם זאת, אם אחד הצדדים מבקש ייעוץ משפטי ומבקש לברר אסטרטגיה משפטית (להבדיל מבוחן מציאות משפטית), אשמור על הניטרליות שלי ואפנה אותו לקבלת ייעוץ משפטי חיצוני –
רק כך אפשר לשמור על הניטרליות שנחוצה לתהליך הגישור.

ומה כן נכנס פנימה?

בעיקר רצון כנה ואמיתי לפתור את הדברים בצורה יפה, יכולת להקשיב ולפרוק, אמון בתהליך ומבט אופטימי קדימה אל העתיד. לכל השאר, אנחנו המגשרים נדאג.

שלכם,

עו"ד סיגל גאיה כסיף

מוזמנים לקרוא עוד:

 

*Photo by Adeolu Eletu on Unsplash