בסופו של דבר זה מסתכם בתקשורת
אם הייתי צריכה לסכם מהו גישור במילה אחת, זו ללא ספק הייתה המילה: תקשורת.
אני תמיד אומרת שהסכם גירושין טוב הוא כזה שנשאר במגירת הגרביים ושאין צורך בכלל לשלוף אותו בכל פעם שעולה סוגיה, פשוט כי שני הצדדים מצליחים להגיע לפתרון בעצמם. זו הסיבה שגישור גירושין סובב כל העת סביב התקשורת.
יש זוגות שמגיעים כשהם לא מצליחים להחליף ביניהם אפילו מילה אחת בלי לריב, כי המטענים הרגשיים פשוט גדולים מדי.
בפגישות הגישור הראשונות, המגשר המטפל הרגשי שלצדי ואני מסייעים לצדדים לפרוק את המטענים. אנחנו מאפשרים לכל צד להשמיע ולהישמע, מבינים איפה יושב הקושי אצל כל אחד ומה הצורך שלו. ואז דברים מתחילים לנוע. לאט לאט בונים הצדדים תקשורת בריאה יותר ומחזירים לעצמם לאט ובהדרגה את האמון האחד בשני, גם בחדר הגישור וגם מוחצה לו. וכאשר יש בסיס טוב אפשר להתקדם הרבה יותר בקלות ובמהירות אל הסכמות והסכם הוגן.
מבחינתי בנוסף כמובן להסכם גירושין הוגן, אחת המטרות הכי חשובות בגישור היא בניית תקשורת טובה בין הצדדים.
תקשורת, בסופו של דבר זה מסתכם בה. לא רק מה נאמר, אלא גם איך אומרים זאת וגם הרבה ממה שלא נאמר.
התקשורת בחדר הגישור היא הבסיס להצלחה או לכישלון התהליך, בעצם כמו בחיים עצמם. תקשורת פתוחה, שקופה ומכבדת תוביל להורדת הלהבות ולשיתוף פעולה בין שני הצדדים. תקשורת ארסית, כוחנית או משתקת תגרום קרוב לוודאי לתקיעות התהליך ואם הצדדים לא ייקחו אחריות לשינוי דפוס התקשורת ביניהם, היא עשויה להוביל אותם לפיצוץ של התהליך ובעקבותיו למלחמת עולמות, קרי למלחמה בבימ"ש.
תקשורת בחדר הגישור
בחדר הגישור ניתן להבחין בכמה סגנונות של תקשורת בין הצדדים. לעיתים מגיעים בני הזוג עם תקשורת רדודה ומינימלית. פעמים רבות הם מתלהמים, מרימים את קולם, יורקים מילים קשות, עלבונות וכעס. המגשר מעולם הטיפול שלצידי ואני נרגיע את הרוחות ונוביל אותם שוב ושוב לקו שיח מכבד ומאפשר.
לעומתם, יש זוגות המגיעים עם דממת אלחוט בניהם, שתיקה רועמת, ללא שיח, ללא מבט וללא קומוניקציה כלל. כאן לאחר פגישה משותפת שבד"כ תהיה דלה וקצרצרה, נעבור לפגישות נפרדות עם כל אחד מבני הזוג, כדי לשמוע מה באמת עומד מאחורי שתיקתם הרועמת. לעיתים הסיבה לשתיקה נובעת מכך שהם מתביישים, חוששים או אפילו מכבדים את הצד השני ולא רוצים לפתוח את הפה ראשונים או לפגוע.
לאחר שנשמע מכל אחד מהם בנפרד את אשר על ליבו, את הפחדים, החששות, הצרכים והרצונות, נבקש מכל אחד מהם רשות להעלות את כל אלו (או חלק מתוכם) בפגישה המשותפת הבאה, כך תתבסס לה אט אט תקשורת חדשה שתהיה מושתתת שקיפות ואמון, על צרכים, רצונות וחששות הדדיים, זוהי תחילתה של תקשורת בונה.
תקשורת "חד צדדית"
וישנם זוגות שהתקשורת ביניהם היא "חד צדדית". צד אחד מדבר בעוד שהצד השני שותק. צד אחד צועק, מגדף, מטיח האשמות ואילו הצד השני שותק.... עשויות להיות סיבות שונות לשתיקה, לעיתים שותקים כדרך לפגוע בצד השני, שזה בעצם שחזור של הדפוס שאפיין את הזוגיות שלהם, ישנם כאלה ששתיקתם נובעת ממבוכה ומחוסר יכולת להתמודד עם סוג זה של תקשורת. מכל מקום, מחובתנו כמגשרים לבחון מה עומד מאחורי השתיקה. האם השתיקה נובעת מכוחניות ומפחד מהצד השני או שמא ממבוכה או מחוסר יכולת להתמודד עם ההאשמות. תהא הסיבה אשר תהא תפקיד המגשר הוא לאפשר לכל אחד מהצדדים להשמיע את קולו בחדר הגישור ללא פחד וללא מורא, שכן רק כך תתאפשר שקיפות והבנה מלאה ואמיתית של מפת הצרכים של הצדדים.
תפקידנו כמגשרים הוא להזכיר לצדדים שוב ושוב שהבחירה והכוח להחליט איזו תקשורת תתקיים ביניהם נמצאת אך ורק בידיים שלהם, לא בידיים של המגשרים ולא בידיים של איזשהו כוח עליון שיחליט עבורם.
"פיתחנו אמצעי תקשורת המאפשרים לאדם על כדור הארץ לשוחח עם אדם על הירח. ואף על פי כן לעיתים קרובות אם אינה מסוגלת לשוחח עם בתה, אב עם בנו, שחור עם לבן..." (- האדלי ריד)
ללא ספק, ביסוס תקשורת מכבדת, מאפשרת וחומלת היא הבסיס לתהליך גישור גירושין מוצלח.
לקריאה נוספת:
